יפרוק-המדבר תיאור הצמחבן-שיח ממשפחת הסלקיים, שגובהו 20-60 ס"מ. הוא נפוץ מאוד בנגב, בערוצים ובמישורי החצץ הצורני. גדל גם בבקעת-הירדן ובמדבר יהודה. ענפיו מטמיעים והם בשרניים ובנויים פרקים-פרקים. העלים חסרים, ושרידיהם נותרו במפרקי הענפים הבוגרים בצורת קשקשים. הפריחה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. הפרחים ערוכים על סעיפי הגבעולים הזקופים. צבע הפרחים ירקרק. הפרי הוא שקיק, בעל כנפיים קרומיות גדולות. שמו העברי של הסוג ניתן לו על שום מבנה ענפיו הצעירים, המפורקים לפרקים. רפואה עממיתהוא מקובל ברפואה העממית של הבדווים היושבים בנגב כתרופה למחלות עור, למחלות כלי הנשימה, למחלות בדרכי השתן ולכאבי פרקים. אופן השימושמבשלים 200 גר' גבעולים ירוקים בליטר מים במשך שעה, טובלים מגבת בד קשיחה במרתח ומנגבים את עור הגוף הנגוע בפטריות עור, בגרב ובגרדת. מומלץ גם לשפוך את המרתח לתוך אמבטיה של מים חמים, ולשהות בה כמחצית השעה. תה גבעולים: מבשלים 30 גר' גבעולים ירוקים בליטר מים במשך רבע שעה, מסננים, ושותים 3-4 כפות מהמרתח ביום. תרופה זו יעילה מאוד נגד מחלות דרכי הנשימה, מחלות דרכי השתן וכאבי פרקים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |