ארכובית שבטבטית
תיאור הצמחצמח רב-שנתי ממשפחת הארכוביתיים, בדרך-כלל שרוע על-פני האדמה. גדל בצדי דרכים, בשדות בור ובערוצי נחלים, כמעט בכל אזורי הארץ. ענפיו מרובים וארוכים, העלים מאורכים, איזמליים ומרוכזים בחלק התחתון של הענף, בעוד שרובו של הענף הוא חסר עלים. פורח בחודשים פברואר-נובמבר. הפרחים עדינים, ערוכים בקבוצות באשכול ארוך, צבעם לבן-ורוד, הם מפרישים צוף ומושכים אליהם את דבורת הדבש. מועד האיסוף: בכל ימות השנה. מקורות ופולקלורהצמח "אבוב הרועים", המופיע במסכת שבת - "אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוב רועה" (שבת י"ד, ג') - מזוהה עם הארכובית השבטבטית, לפי שעלי הלוואי של הצמח דומים לאותו אבוב שניגנו בו בבית המקדש. ויש המזהים את אבוב הרועים עם הארכובית בגלל דמיון עלי הלוואי ל'אבוב של קלאין", שאבותינו קלו בתוכו גרעיני חיטה (כלים ב', ג'). רפואה עממיתהצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של הערבים ושל עדות ישראל - לטיפול בהרעלות קיבה קשות, בכאבי בטן, בצרבת, בשלשולים, בבעיות לב, בפצעים בשפתיים, בעור קשה ומבוקע, בכאבי שיניים, בדימום בחניכיים ובעצירות בדרכי השתן. אופן השימושבשימוש חיצוני: מייבשים את חלקי הצמח העל-קרקעיים, כותשים אותם לאבקה ומערבבים את האבקה עם שמן זית. מקבלים משחה שאפשר לשמרה תקופה ארוכה. יעילה ביותר כשמורחים אותה על עור קשה ומבוקע, על פצעים בשפתיים ועל פצעים בכלל. בשימוש פנימי: מרתיחים 10 גר' עלים וגבעולים בליטר מים, כרבע שעה. מסננים ושותים 3-4 כוסות תה ביום. יעיל מאוד לסובלים מעצירות בדרכי השתן, מכאבי בטן, מצרבת, משלשול ומכאבי שיניים וחניכיים. יש למלא את חלל הפה במרתח ולגרגר. לבעיות לב: מרתיחים 5 גר' שורשים טריים או יבשים בחצי ליטר מים ושותים כוס אחת ביום. יעיל מאוד גם נגד דלקת גרון ושקדים ונגד הרעלות קיבה קשות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |