מרקולית מצוייה
תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת החלבלוביים, שגובהו 20-30 ס"מ. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ, בשדות בור, בגינות, במעזבות, במטעים ובפרדסים. הצמח מעדיף מקומות מוצלים-למחצה. גבעולו זקוף ומסתעף, עליו נגדיים, אליפטיים, משוננים או חרוקים. הפריחה בחודשים דצמבר-מאי. הפרחים זעירים וצבעם ירוק. הפרחים הזכריים נישאים על עוקצים ארוכים, ערוכים בשיבולים, היוצאות מחיקי העלים. הפרחים הנקביים יושבים בחיקי העלים בקבוצות בנות 1-3 פרחים. הפרי הוא הלקט בן 2-3 מגורות. מועד האיסוף: דצמבר-יוני. מקורות ופולקלורשם הסוג ניתן על שמו של האל הרומי מרקור, שגילה את תכונותיו המרפאות של צמח זה. שמו הערבי עשבת א-ג'רח, שפירושו – עשב הפצעים - בא לו על שום סגולותיו הטובות בריפוי פצעים ושריטות על גופנו. רפואה עממיתהוא מקובל מאוד אצל ערביי הארץ לטיפול בפצעים, ביבלות, בעור סדוק ויבש, בשלשול, בדלקות אוזניים ובתופעות בלתי-נעימות המתלוות למחזור החודשי. אופן השימושמועכים את העלים, ויוצרים מעין עיסה שאותה שמים על פצעים ושריטות. יעילות הטיפול והתוצאות מדהימות ומהירות, והוא יכול לשמש כתחליף יעיל לעזרה הראשונה בתנאי שדה. אפשר גם לייבש עלי מרקולית, לכתוש אותם לאבקה ולפזר אותה על פצעים. משחת עלים: מאדים עלי מרקולית בסיר, עד להתרככותם. מרסקים אותם במעבד-מזון ביתי, ומוסיפים לרסק כמה כפות של שמן-זית. מתקבלת משחה שאפשר לשמר לתקופה ארוכה. משחה זו יעילה ביותר לטיפול בעור סדוק ויבש, בפצעים ובשריטות. מרתח עלים: מבשלים חופן עלי מרקולית בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח ושותים ממנו 3 כפות ביום. מרתח זה יעיל לטיפול בשלשול ובתופעות-לוואי של המחזור החודשי. לדלקות אוזניים - מטפטפים מהמרתח 3 טיפות לכל אוזן. ליבלות קשות על עור הגוף: סוחטים כמה טיפות ממוהל העלים והגבעולים, ומורחים אותו על יבלות קשות. צריך להתמיד בטיפול לפחות שבועיים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |