ער אציל תיאור הצמחעץ ירוק עד ממשפחת העריים, שגובהו עולה על 5 מ'. הוא גדל בחורש הים תיכוני בגליל המערבי, ברכס פקיעין, בגליל העליון, באגן הניקוז של נחל שיאון, בחרמון ובכרמל. עליו מבריקים בצידם העליון וריחניים מאד, ובשל כך הם משמשים תבלין לירוקת כבושים, לבישול דגים, מרק ובשר. הפריחה בחודשים מרס-יוני. העץ דו ביתי ופרחיו חד מיניים. הפרחים ערוכים בתפרחות חיקיות וצבעם ירוק-צהוב. הפרי הוא בית גלעין הדומה לזית. עם הבשלתו הוא משחיר-מכחיל כזית, ומכיל שמן ריחני. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלורזמו העממי הוא דפנה, והוא נשען על ספרות המיתולוגיה היוונית והרומית. אבותינו השתמשו בעלי הער כתרופה להרחקת תולעי קיבה (גיטין ס"ט, ע"ב). התלמוד הבבלי זיהה את האורן עם הער האציל: "ארונים-ערי" (ראש השנה כ"ג, ע"א). רפואה עממיתהוא מקובל מאד ברפואה העממית של ערביי הגליל ושל הדרוזים בגולן - כתרופה להרגעת כאבי שיגרון, לשלשול והקאות אצל תינוקות, לעששת בשיניים, לדלקות אוזניים, לאיברים משותקים בגוף, להרעלות קיבה ולהצטננות. כמו כן הוא טוב לחיזוק השיער, לריכוך העור ולהרחקת ריחות גוף רעים (כמו זיעה). אופן השימוששמן ער אציל נחשב במרכיב הבסיסי בתהליך הריפוי. כדי להפיק אותו מהצמח יש לבשל עלים ופירות במים כשעה (הכמות תלויה בכמות השמן שאתם מעוניינים להפיק). עם התקררות המרתח, צף השמן על פני המים, אוספים אותו לכלי ומשמרים אותו לתקופה ארוכה. דרך יעילה יותר היא חליטה של עלים ופירות כתושים במים רותחים. השמן המתקבל בדרך זו עדין, צלול וריחני יותר מהדרך הקודמת. שמן זה משמש בדרך של מריחה ועיסוי לטיפול בכאבי שיגרון, לריכוך העור, הרחקת ריחות רעים מהגוף, לחיזוק השיער ולאיברים משותקים בגוף. לכאבי אוזניים: מטפטפים 3 טיפות מהשמן לכל אוזן. לשלשול והקאות אצל תינוקות: מוהלים 5 טיפות שמן בכוס תה ומשקים בו תינוקות וילדים. להצטננות: מבשלים שלושה חופני עלים בליטר מים, עם עליית האדים מהסיר יוצרים אוהל מגבת מעל הראש, ושואפים את האדים. לעששת בשיניים: מבשלים חופן עלים בכמות מים השווה לכוס, כרבע שעה. מסננים את המרתח, ממלאים את הפה ומגרגרים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |