ערבה לבנה תיאור הצמחעץ ממשפחת הערבתיים, שגובהו 3-10 מ'. הוא צומח בר בגדות נחלים, נהרות ואגמים. מגדלים אותו גם בגינות נוי. גזעו מסועף וקליפתו מכוסה צלקות. עליו אזמלניים, משוננים בקצותיהם ומכוסים בשערות משי בהירות ודקות. הפריחה בחודשים מרס-יוני. הפרחים ערוכים בעגילים, שאורכם עד 6 ס"מ. הפרי הוא הלקט בעל זרעים מרובים, הנפתח לאורך שתי קשוות. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלורהערבה זכתה להימנות עם ארבעת המינים, אשר מברכים עליהם בחג הסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבות וערבי-נחל" (ויקרא כ"ג, מ'). אבותינו ניצלוה גם לתעשייה, בעיקר לקליעת סלי נצרים: "והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה" (בכורים ג', ח'). רפואה עממיתהיא מקובלת מאוד ברפואה העממית של הערבים היושבים בבקעת הירדן - כתרופה לשיכוך כאבים, להורדת חום, נגד עצירות בדרכי השתן, דלקות שקדים וחניכיים, פריחות וכוויות על העור, חבורות ופצעים. אופן השימושמבשלים 50 גר' קליפה של ערבה בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח ושותים כוס אחת ביום. תרופה זו הוכיחה את עצמה כמשככת כאבים בכל חלקי הגוף. היא יעילה מאוד גם לטיפול בדלקות שקדים וחניכיים, בחום, בעצירות בדרכי השתן ובאבנים בכליות. אמבטיית ערבה: מבשלים 1 ק"ג של עלים, שורשים וקליפות של ערבה לבנה בשלושה ליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא במים חמים. שוהים באמבט כחצי שעה. אין טוב מתרופה זו לטיפול בפריחות ובכוויות עור, בחבורות ובפצעים בכל חלקי הגוף. לכאבי ראש: טובלים מגבת במרתח הקודם, מניחים אותה על המצח ומהדקים אל הראש באמצעות סדין בד קטן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |