שיזף מצוי תיאור הצמחעץ ממשפחת האשחריים, שגובהו 3-8 מ'. הוא גדל בארץ לאורך קו הבקע מאילת ועד מטולה, וכן לכל אורך מישור החוף, בנגב הצפוני ובכל השפלות והעמקים החוצים את האזורים ההרריים. ענפיו עקומים ומצוידים בעלי-לוואי קוצניים, האחד ארוך וישר והשני קצר וכפוף. עליו דמויי ביצה, משוננים בשפתם. הפריחה בחודשים אוגוסט-אפריל. הפרחים יושבים בקבוצות בחיקי-העלים, וצבעם ירקרק-צהוב. הפרי הוא בית-גלעין כדורי; לעת ההבשלה הופך צבעו לצהוב-כתום. הפרי טעים מאוד למאכל. עונת האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלוריש חוקרים המזהים את השיזף המצוי עם האטד, אך רבים חולקים על זיהוי זה. אחרים נוטים לזהות את העץ עם הרימין, אשר נמנו במשנה עם "הקלים שבדמא"', דהיינו - שפירותיהם אינם נשמרים תקופה ארוכה: "והשיזפין והרימין, אף על פי שדומין זה לזה כלאיים זה בזה" (כלאיים א', ד'). למה נקראו רימין? משום שרוב הפירות הבשלים מתליעים ומעלים רימה. פירות העץ נאכלים בתאווה רבה על-ידי הבדווים והערבים, הם מכונים בפיהם בשם נבק, ובלשוננו העממית אנו מכנים אותם בשם דומים. רפואה עממיתכל חלקי העץ משמשים ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי הארץ, לריפוי כאבים פנימיים, טחורים, כאבי שיניים, למניעת נשירת שיער, לריפוי פצעים פתוחים, שלשול, תולעי מעיים, הזעת-יתר, דלקת ריאות, כוויות וסוכרת. אופן השימושמבשלים 200 גר' עלים, קליפות גזע או שורשים בליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח, טובלים בו מגבת בד קשיחה ומנגבים בה את העור. מרתח זה כוחו יפה לרפא כוויות עור קשות ופצעים פתוחים. כמו כן חפיפת השיער במרתח מונעת נשירת שערות ומחזקת את שורשי השיער. מרק פירות: אוספים 200 גר' פירות, יש להקפיד לקטוף את אלה שאינם מתולעים. מבשלים אותם בליטר מים, מסננים ושותים כמרק פירות - חם או קר. מרק זה יעיל ביותר לריפוי שלשול, תולעי מעיים, הזעת-יתר, כאבים פנימיים, דלקת ריאות וסוכרת. ריפוי טחורים: כותשים עלים ירוקים, מערבבים אותם עם שמן-זית ומורחים על פצעי טחורים. לכאבי שיניים: כותשים גלעינים לאבקה, ומניחים אותה על השיניים הכואבות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |