שעורת התבור
צמח חד-שנתי ממשפחת הדגניים, שגובהו 40-70 ס"מ. הוא נפוץ בחבל הים-תיכוני, וחודר גם לאזורים שחונים בנגב ובמדבר יהודה. השיבולת בנויה משלישיות של שיבוליות, היושבות לסירוגין על ציר השיבולת. בכל שיבולית יש פרח יחיד. רק השיבולית האמצעית בכל שלישייה פורייה, והיא מצוידת במלען ארוך מאוד, בעל זיפים קצרים הפונים כלפי מטה. הפריחה בחודשים אפריל-מאי. הפרי הוא גרגיר גדול-יחסית. מועד האיסוף: מאי-יולי. מקורות ופולקלורהשעורה זכתה להימנות עם שבעת המינים בהם נשתבחה הארץ: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבעו" (דברים ח', ח'). היא תפשה מקום חשוב בחקלאות הארצישראלית בכל התקופות. בימי בית שני נזכרה בין חמשת המינים שמהם נהגו אבותינו לאפות לחם : "חמישה דברים חייבין בחלה, החטים והשעורים והכוסמין ושבלת שועל ושיפון' (חלה א', א'). בשעורים השתמשו גם להזנת בעלי-חיים ולהכנת שיכר. שעורת-התבור מראה זיקה גנטית הדוקה לשעורה התרבותית, ויש חוקרים המשערים כי היא "אם השעורה". רפואה עממיתשימושים רבים לשעורה ברפואה העממית של עדות ישראל השונות ושל ערביי הארץ - כתרופה נגד אבנים בכליות, נפיחות הגוף, כאבי גרון, סוכרת, גרוד המופיע במחלות עור רבות, דלקת עיניים ועצבנות. אופן השימושמבשלים 100 גר' זרעים בליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח, ושותים ממנו 4-5 כוסות ביום. תרופה זו, כוחה יפה לרפא אנשים הסובלים מעצירות בדרכי השתן ומאבנים בכליות, מעצבנות ומסוכרת. מחלות גרון: מבשלים חופן זרעים ב-2 כוסות מים. מסננים את המרתח, ובעודו חם - ממלאים בו את חלל הפה, מגרגרים ופולטים. אמבטית שעורים: מבשלים 500 גר' זרעים ב-3 ליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא מים חמים. יש לשהות באמבט כחצי שעה. טיפול זה יעיל לאלה הסובלים מנפיחות באברי הגוף השונים, ומגירוד המופיע במחלות עור רבות. שטיפת עיניים במרתח הנ"ל מרפאת דלקות עיניים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |