חוטמית זיפנית
תיאור הצמחצמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת החלמיתיים, שגובהו 1-2 מ'. מצוי מאוד באזור הים-תיכוני של הארץ. הוא גדל בחורש פתוח ובצדי דרכים בגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה. הגבעול זקוף ומכוסה, לרוב, בשערות כוכביות וזיפניות. עלי השושנה גדולים, עגולים, ושפתם משוננת. ככל שעולים בגבעול כלפי מעלה, קטנים העלים, והם נוטים להתחלק לאונות מאוצבעות. הפריחה בחודשים אפריל-יוני. הפרחים גדולים ויוצאים מחיקי העלים. צבעם ארגמני או לילכי. הפרי הוא מפרדת, הנראית כעוגה פרוסה. מקורות ופולקלורהרמב"ם - בפירושו למשנה, והקראים - בפירושיהם למקרא, זיהו את ה"חלמות" - "היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (איוב ו', ו') - בצמח הכיטמיה, היא החוטמית. זאת בגלל הריר הרב, האצור בכל חלקי הצמח, אשר שימש בעבר כתרופה לריפוי פצעים. רפואה עממיתריר הצמח אוצר בחובו סגולות רפואיות רבות. משתמשים בו לריפוי פצעי נמק, כוויות, שיעול ודלקות קשות בכל הגוף. אופן השימושמבשלים 200 גר' גבעולים, או שורשים, בחצי ליטר מים - כמחצית השעה. המרתח המתקבל נראה סמיך ודביק. מניחים על הפצע גזה, טבולה במרתח, וחובשים. שתיית חצי כוס ביום יעילה מאוד כנגד שיעול ודלקות פנימיות. לפתיחת דרכי הנשימה - מבשלים 50 גר' שורש בחצי ליטר מים, כמחצית השעה, מוסיפים 4 כפות גדושות דבש ושותים כוס אחת ביום. לדלקות עיניים חריפות - מבשלים 50 גר' שורשים, גבעולים או עלים, בחצי ליטר מים, כמחצית השעה. טובלים צמר-גפן במשרה ומניחים על העיניים. עזרה ראשונה בשטח: אין טוב מריר החוטמית לטיפול מהיר בפצעים, בכוויות ובשריטות. כל שעליך לעשות הוא לשבור ענף חוטמית, לחלוב ממנו את הריר, ולמרוח על המקום הפגוע. בקוסמטיקה הטבעונית מכינים מעלי החוטמית מי-פנים: מבשלים 50 גר' עלים ברבע ליטר מים, כרבע שעה, מסננים ומשתמשים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |