גרגרנית יוונית
תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת הפרפרניים. גובהו 20-40 ס"מ. פליט-תרבות הגדל בר בארץ. גבעוליו זקופים ושעירים במקצת. עלעליו דמויי ביצה הפוכה, או מאורכים ומשוננים, קרוב לראשם. הפרי הוא תרמיל דמוי סרגל, גלילי או פחוס במקצת, בעל עורקים המסתעפים כעין רשת. כל תרמיל מכיל 10-20 זרעים קטנים. בעבר גידלו את הצמח בארץ למספוא. מקורות ופולקלורחוקרים רבים מזהים את התלתן, הנזכר במשנה, עם הגרגרנית היוונית. הבלבול נובע מהקרבה המשפחתית ומהדמיון הרב בין הצמחים. אבותינו השתמשו בכל חלקי הצמח למאכל (מעשר שני ב', ג'). יש המזהים את הגדגדנית המוזכרת במקורותינו עם הגרגרית היוונית (ירושלמי, ברכות נ', ה'). רפואה עממיתבני עדות ישראל המזרחיות וערביי ארץ-ישראל משתמשים בזרעי החילבה לעורר את תאוות המשגל, לטיפול בסוכרת, בשיעול, בכאבי בטן, בדלקות מעיים, לשטיפת השיער נגד קשקשים ונשירה ולהורדת לחץ דם גבוה. אופן השימושמשרים 100 גר' זרעים בחצי ליטר מים פושרים, למשך 12 שעות. מסננים, ושותים חצי כוס מהמשרה פעמיים ביום. משרה זו טובה לטיפול במחלת הסוכרת, בשיעול, בכאבי בטן, בדלקת מעיים, לשטיפת השיער ולהורדת לחץ דם. ככלל, מומלץ מאוד להתחיל את היום באכילת 50 גר' זרעי חילבה - כתושים ומבושלים, או מושרים במים. אחת מתופעות הלוואי שהמשתמש נתקל בהן היא, שהגוף מדיף ריח רע. על תופעה זו ניתן להתגבר על-ידי הוספת תבלינים כמו פלפל חריף, או כפית דבש. קשה להסביר את ההרגשה הטובה המלווה אותך בכל שעות היום לאחר אכילת זרעי חילבה כאמור. יהודי מצרים משתמשים בזרעים כתבלין לתה: מוסיפים לכוס תה כפית זרעים שהושרו במשך הלילה. תה זה יעיל לטיפול בכאבי גרון, בפצעים בפה ולפעולתם התקינה של בני המעיים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |