דלעת הנחש הסורית
תיאור הצמחצמח רב-שנתי רעיל ממשפחת הדלועיים, הגדל בחורשים ובבתות סלעיות. גבעוליו דקים, והם מטפסים בעזרת קנוקנות על עצי חורש ועל גדרות. העלים בעלי אונות רחבות, משולשות, והם מכוסים בשערות קשות. הפריחה בחודשים דצמבר-אפריל. פרחי הנקבה ערוכים אחד-אחד חיקי העלים, ואילו פרחי הזכר ערוכים באשכולות. צבע הפרחים צהוב-ירקרק. הפרי הוא ענבה כדורית, בצבע כתום-אדמדם. מקורות ופולקלורהמקור לשמו העברי של הצמח הוא בערבית. בכמה מקומות הוא מכונה בשם "קרעת אל-חיה", דהיינו – דלעת הנחש, על שום הופעתו החיצונית של הצמח, המזכירה את צמחי הדלועיים, ועל שום רעילותם של כל חלקי הצמח. רפואה עממיתבשל רעילותה של דלעת-הנחש הסורית, משתמשים בה ברפואה העממית הערבית אך ורק בשימוש חיצוני, ל-3 מטרות: להקלת כאבי פרקים ועצמות, לאיחוי עצמות שבורות, ולריפוי דלקות עור קשות. עד היום ישנם מרפאים ערביים המטפלים באיחוי שברים, ודלעת-הנחש הסורית היא אחד מהצמחים החשובים שבהם מסתייעים במעשה האיחוי. אופן השימושהמרפאים הערביים שולפים את שורשי הצמח, ומבשלים אותם במים. לפני קיבוע השבר טובלים את האיבר השבור במרתח במשך דקות מספר. אחר-כך מערבים עיסת בצק עם חלמון ביצים, יוצרים מעין גבס מסביב לשבר, וחובשים בתחבושת. חובבנים העוסקים במקצוע האיחוי, שאינם אמונים על המלאכה, גורמים לעתים נזקים. העצמות אמנם מתאחות - אך לא במקום מגען הנכון. כדי לנתקן ולהחזירן לעמדתן הנכונה, יש לפנות אל המומחים, והם מרככים את העצם במרתח שורשי דלעת-הנחש ומחזירים אותה למקומה. טיפול נוסף הוא באמבטיית שורשי דלעת-הנחש לעצמות כואבות, לכאבי פרקים ולדלקות עור קשות: מרתיחים 250 גר' שורשים ב-2 ליטר מים, כשעה מסננים ושופכים את המרתח לאמבטיה. שוהים באמבטיה חצי שעה. יש להקפיד שמי האמבט לא יבואו במגע עם העיניים. אחרי הטיפול, יש לשטוף את הגוף במים חמים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |