דרדר מצוי

(מוריר/דורדאר – Centaurea Iberica Trev.)

תיאור הצמח

צמח קוצני ממשפחת המורכבים, שגובהו 20-40 ס"מ. נפוץ מאוד כמעט בכל חלקי הארץ. גדל בצדי דרכים, במעזבות ובשדות-בור. במחצית הראשונה של החורף עולים מתוך הקרקע עלים ארוכים וגזורים, המסודרים בדורים. עם התקרב האביב, מופיע במרכז דורי העלים כוכב קוצני צהבהב, הנישא על גבעול שעיר. הגבעול מסתעף לסעיפים, הנושאים קרקפות קוצניות רבות. הפריחה בחודשים אפריל-יולי. הפרחים יושבים על קרקפת קוצנית וצבעם צהוב. הזרעונים חלקים, בעלי ציצית זעירה.

מקורות ופולקלור

בדרדר יש מן הקללה שקילל אלוהים את אדם הראשון, אך יש בו גם מן הברכה, שכן הוא נמנה עם ירק השדה המשמש למאכל: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה" (בראשית ג', י"ז-י"ח). כמה חוקרים נוטים לחשוב שהצירוף של "קוץ ודרדר" מבטא עזובה ושיממון, ואילו המשנה מציינת שהדרדר הוא מאכל בהמה (שביעית ז', א'). שמו הערבי שומר על השם הקדום מרור, ויש המחזיקים בדיעה שהדרדר הוא המרור שאדם יוצא בו ידי חובת מרור בפסח.

רפואה עממית

בארץ-ישראל הוא משמש כצמח מאכל וכצמח מרפא גם יחד. כצמח מרפא הוא משמש לריפוי סחרחורת, קצרת (אסטמה), כיב-קיבה (אולקוס) ושטפי דם פנימיים וחיצוניים.

אופן השימוש

אוספים את זרעיו הבשלים של הדרדר. כותשים אותם עד דק, ומערבבים עם סוכר וזעתר (תבלין אזוב מצוי). אוכלים כף בבוקר וכף בערב. יעיל לסובלים מסחרחורות ומטשטוש-חושים.

לחולי קצרת: מרתיחים 100 גר' עלים וגבעולים בליטר מים. מוסיפים כף של שרף אלת-המסטיק וחצי כוס שמן-שומשום. שותים מהמשרה שתי כוסות ביום, במשך כחודש ימים.

מרתח קרקפות פרחים: מרתיחים 50 גר' קרקפות פרחים בליטר מים, מסננים ושותים. המשקה משמש לריפוי שטפי דם פנימיים וחיצוניים ומקל על הגלדת עור פגוע.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום