זנב-העקרב השיכני תיאור הצמחצמח חד-שנתי ממשפחת הפרפרניים, שגובהו 20-30 ס"מ. גדל ברוב אזורי הארץ, בשטחים פתוחים, בשדות, על דשאים מושקים ובצדי דרכים. גבעוליו שרועים, מסתעפים ואורכם מגיע ל-50 ס"מ. העלים פשוטים ותמימים. הפריחה בחודשים מרס-מאי. הפרחים ערוכים 2-4 באשכול, וצבעם צהוב. הפרי דמוי זנב-עקרב, מסולסל בכמה מישורים וקוצני. זמן האיסוף: פברואר-אפריל. מקורות ופולקלורהצמח עקרבנין מופיע במשנה בין ירקות השדה: "והעקרבנין והחלבצין והבוכריא" (שביעית ז', ב'), ועליו אומר הרמב"ם: "עשב שגרגרי זרעיו עקומים הם כעוקץ העקרב". רבים החוקרים המזהים את העקרבנין המשנאי עם זנב-העקרב השיכני. ערביי ארץ-ישראל מעריכים צמח זה כירק שדה למאכל. בעונת צמיחתו, עד הגיעו לפריחה, הוא נאכל כולו - על עליו, גבעוליו ושורשיו - טרי או מבושל. רפואה עממיתברפואה העממית של הערבים בארץ-ישראל הוא נמנה עם הצמחים המרפאים "דומה בדומה". כלומר - משרה, המופקת מהפירות דמויי זנב-העקרב, מרפאת עקוצי עקרב. תרופה זו לא הוכחה כבדוקה. לעומת זאת, אכילת עלים וגבעולים נתגלתה כיעילה נגד דלקות וצריבות בדרכי השתן, לפעולתם התקינה של המעיים, ולהפגת גזים ועצירות. אופן השימושסלט זנב-העקרב - 250 גר' עלים וגבעולים של זנב העקרב השיכני, חופן של עלי נענה משובלת, 4 שיני שום וגביע יוגורט. קוצצים את העלים והגבעולים של זנב-העקרב ושל הנענה. מוסיפים את שיני השום כשהן מעוכות, יוצקים את היוגורט, מערבבים ואוכלים. מרתח עלי זנב-העקרב: מבשלים 250 גר' עלים בליטר מים כעשר דקות. מסננים, מצננים ושותים כמשקה קר. עם הורדת המרתח מהאש, מומלץ לחלוט חופן עלי נענע במים. משקה זה יעיל מאוד נגד דלקות וצריבות בדרכי השתן, וכל המרבה בשתייתו למטרות אלה - הרי זה משובח. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |