ביופידבק כתחליף אפשרי

לריטלין

כאשר ילד סובל מבעיית ריכוז ומפריע בכיתה, הטיפול התרופתי לבעיה הוא באמצעות תרופה בשם "ריטלין". בחירה בריטלין גוררת תופעות לוואי לא קלות ומחייבת את הילד ליטול אותה במשך שנים רבות באופן קבוע, וכך הבעיה אינה נפתרת, אלא רק "נקברת". ג'ייסון אלסטר, מתמחה בטיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז, מאמין שיש תחליף לתרופת הריטלין


ארז בן-ארי

אחד מליקויי הלמידה הקשים יותר לאבחון ולטיפול הוא קושי בריכוז - ליקוי המופיע אצל כ-6% מהילדים. ילדים הסובלים מקשיי ריכוז מפתחים, לעיתים קרובות, נטייה להפריע בכיתה, ובדרך-כלל מתקשים לעקוב אחר החומר הנלמד וצוברים פיגור הולך וגדל. ג'ייסון אלסטר, המתמחה בשיטת הביו-פידבק, פיתח טיפול המותאם במיוחד לילדים אלה.

ביו-פידבק מורכב ממספר טכניקות שונות. אלסטר משתמש בעיקר בטכניקת ה-GSR, המבוססת על מדידת הזיעה: אל אצבעו של המטופל מוצמד חיישן המודד את המוליכות החשמלית של עורו. המוליכות מוצגת על מסך המחשב כגרף המשכי. מצב-רוחו של המטופל משפיע על הקו בצורה ישירה - כאשר המטופל רגוע יותר, הגרף מתחיל לרדת כלפי תחתית המסך. במהלך הטיפולים, לומד המטופל את אורח המחשבה המרגיע את הגוף, וכך הוא מסוגל "להוריד" את הגרף יותר ויותר ביעילות. לאחר אימון מספיק, מסוגלים רוב המטופלים להירגע במהירות גם ללא המכשור.

בסוף שנות ה-70 סיים אלסטר את לימודיו בארצות הברית בפסיכולוגיה וביולוגיה. "התלבטתי באיזה נושא כדאי להתמחות, ובחרתי בתחום הנוירו-אלקטרו-דיאגנוסטיקה, שהוא אבחון רפואי באמצעות מדידת גלי המוח. באותה תקופה גם התפתח מאוד בארה"ב תחום חקר השינה". אלסטר עסק בנוירו-אלקטרו-דיאגנוסטיקה בקולג' רפואי בניו- ג'רסי, שם ביצע בדיקות שונות בתחומים כמו אפילפסיה, ובמקביל עבד בתחום השינה במרכז הרפואי באוניברסיטת ניו-יורק.

"הייתי שייך לצוות שעבד עם מכשיר בשם CPAP, המסייע לפתרון בעיית דום-נשימה בזמן שינה. כיום הטכנולוגיה ידועה, אך אז הייתי בין הראשונים בתחום. כשהגעתי לארץ ב- 1984, התחלתי מייד לעבוד עם מעבדת השינה של הטכניון - ניסינו לעזור לאנשים עם נדודי שינה, לפתור את הבעיה בעזרת ביו-פידבק.

"במסגרת לימודי תואר-שני שעשיתי בטכניון, ביצעתי מחקר יחד עם פרופ' הלל פראט ופרופ' פיינסוד בקשר לאבחון חולי תרדמת (קומה). בדקנו האם ניתן לאבחן מתי חולה תרדמת עומד להתעורר. השתמשנו במכשיר שמבצע אנליזה ספקטריאלית של גלי המוח, וניסינו להשוות בין שינה לתרדמת. ניצלתי כמה טכנולוגיות במשולב כדי לאבחן חולי תרדמת, והצלחתי להוכיח שחולי תרדמת מגיבים לגירוי חושי, אך ניתן לראות את זה רק על-ידי ביצוע EEG ספקטריאלי, בזמן ש-EEG רגיל לא מראה תוצאות. הראיתי גם ששינויים בטמפרטורת הגוף הם אינדיקציה טובה לסיכויים של מטופל להתעורר מתרדמת. על עבודה זו קיבלתי ב-1991 פרס מאגודת הטכנאים הפוליסומנוגרפיים.

"העבודה שלי בתחום ה-EEG בשילוב נושא השינה והידע שלי בפסיכולוגיה, הובילו אותי בהמשך הדרך לפיתוח פתרונות לבעיית הקשב והריכוז. רפואה הוליסטית דורשת לעיתים קרובות שילוב טכניקות, והרבה רופאים לא מסוגלים לכך בכלל האופי ההתמחותי של לימודי הרפואה".

 

מאוחר יותר עבד אלסטר במכון לבריאות הנפש ברמת חן, ויחד עם ד"ר חגי אורן, טיפל בעזרת ביו-פידבק באנשים שסבלו מחרדה. "בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מתעניינים בדרכי טיפול טבעי, וטיפולים הנעזרים בביו-פידבק מבוקשים מאוד. ביו-פידבק מאפשר טיפול יעיל בהרבה בעיות, במיוחד בעיות הקשורות או נובעות מלחצים ומתחים.

"במקביל", מספר אלסטר, "התפלאתי מאוד שלמרות כל ההתקדמות במדע, עדיין אין פתרון רציני לבעיות ריכוז אצל ילדים. הסתבר לי גם, כי עצם האבחון של בעיית קשב וריכוז אצל ילדים הוא עניין בעייתי".

"השתמשתי בידע שלי בתחום הביו-פידבק וחקרתי ילדים עם בעיות קשב וריכוז. התברר כי רוב הילדים שסובלים מבעיות ריכוז, מראים תגובה דומה מאוד בבדיקת GSR פשוטה. זוהי בדיקה מדעית שנותנת תוצאות בתוך דקות ספורות, להבדיל מבדיקת גלי-מוח, שהיא ארוכה ומורכבת ושהתוצאות שלה אינן תמיד חד-משמעיות".

אלסטר החל בנסיונות שונים כדי להביא פתרון לבעיית הריכוז, ומצא כי דווקא חפצים מן הטבע עוזרים מאוד. פעולות פשוטות, כמו אחיזת אבן בכפות הידיים, מסייעות לילד להירגע ולהתרכז יותר מכל טיפול תרופתי. תרגיל מעניין אחר מבוסס על התבוננות בצעצוע המכונה "שעון מים" - מיכל פלסטיק בגודל של חפיסת סיגריות, שבתוכו שטות בקצב קבוע בועות מים בצבע כחול.

חשוב לציין, כי ניתן לטפל בבעיית הקשב והריכוז גם באמצעות שיטה המכונה נוירו-פידבק, המבוססת על מדידת גלי המוח. החיסרון הגדול של שיטה זו הוא, שהיא דורשת עשרות טיפולים המתפרסים על פני זמן רב ועולים הרבה מאוד כסף.

אלסטר: "כאשר ילד סובל מבעיית ריכוז ומפריע בכיתה, למורה אין זמן לחכות חצי שנה לטיפולי הנוירו-פידבק, ולכן מופעל לחן כבד על ההורים לבחור בטיפול תרופתי".

הטיפול התרופתי לבעיה הוא באמצעות תרופה בשם "ריטלין". בחירה בריטלין מחייבת את הילד ליטול אותה במשך שנים רבות באופן קבוע, וכך הבעיה אינה נפתרת, אלא רק "נקברת". במידה והילד מפסיק ליטול את הכדורים, הבעיה מופיעה, במקרים רבים, שוב. בנוסף, לתרופת הריטלין תופעות לוואי לא קלות כגון נדודי שינה ובעיות תזונה.

פגישה טיפולית עם אלסטר במרפאתו שבזכרון-יעקב, מורכבת משילוב תרגילי הרפיה המבוססים על ביו-פידבק, יחד עם תרגילי מדיטציה והרפיה פשוטים. לרוב, דרושות בסך הכל 12-15 פגישות כדי להרגיל את הילד לבצע לבד את תרגילי הריכוז.

"בשיטה שלי ניתן להגיע לתוצאות בתוך זמן קצר ובעלות נמוכה. במפגש הראשון מתקיים אבחון בעזרת בדיקת GSR ומילוי שאלון, ולעיתים קרובות הילד מרגיש בשינוי כבר במפגש השני. בנוסף לכך, הטיפול שלי מתאים גם לילדים בגיל צעיר מאוד, בעוד שטיפולים אחרים ניתן להתחיל רק בגיל 8-9".

בהתבסס על הניסיון שרכש בעבודתו, כתב אלסטר ספר המאפשר לילדים ליישם את הטכניקות שפיתח על-מנת להירגע גם כאשר הם אינם בטיפול. כך, למשל, יכול מורה שרואה כי ילד אינו מרוכז, לסמן לו בעזרת סימן מוסכם לצאת מהכיתה ולבצע תרגיל ריכוז, שלאחריו יכול הילד להמשיך בשיעור ללא הפרעה. בשונה מהספרות המקצועית בנושא, שהיא קשה לקריאה אפילו עבור מבוגרים, ספרו של ג'ייסון הוא קצר, קליל, ועשיר בתמונות.

"נוכחתי לדעת, כי ילדים רבים שכבר התגברו על בעיית הריכוז, עדיין סובלים מפיגור בחומר הלימוד שנצבר בשנים שקדמו לטיפול. לכן פיתחתי גם מספר טכניקות ללמידה מהירה, שאותן שילבתי בספרי ובטיפולים. בעזרת טכניקות אלה, שיפרו הילדים את ציוניהם בצורה משמעותית תוך פרק זמן קצר".

כותב שורות אלה סובל בעצמו מליקוי למידה המכונה "דיסגרפיה". רק לקראת סיום לימודיי בתיכון נתאפשר לי לקבל אבחנה מדעית לבעייתי. טיפול בה לא היה אז בנמצא. אין, אמנם, קשר הדוק בין דיסגרפיה לבין הפרעות הקשב, אולם שמחתי ללמוד, דרך השיחה עם ג'ייסון אלסטר, כי ליקויי למידה כמו אלה מהם סבלתי כנער במשך שנים רבות, כבר אינם מסתורין מאיים. ההתקדמות באבחון ובטיפול בליקויי הלמידה תעזור לעשרות-אלפי ילדים לנצל את הפוטנציאל שלהם במלואו.

 

מתוך "היי-טקניון" - מגזין בוגרי הטכניון