לידה מזורזת
מה גורם להחלטה לזרז את הלידה? הסיבות יכולות להיות רפואיות או מטעמי נוחות של הרופא או של היולדת שמאסה בהריון ומפחדת מהלידה.
 |
רונית הראל,
מערכת ירחון הורים וילדים |
מבוא
"הגעתי לתאריך שבו אני אמורה על פי החישובים ללדת, הרופא פסק שאם לא אלד בשבוע הקרוב, לא תהיה ברירה אלא לזרז את הלידה", מספרת שפרה. "לידות צריך לזרז רק בהוראה רפואית ברורה של הרופא, אומר ד"ר יעקב ממט, מנהל מחלקת נשים ויולדות והפריה חוץ גופית בבית החולים לניאדו: "חשוב לבדוק כל הוראה, שכן פעמים רבות היא משקפת את חששות הרופא". סיבה נוספת להחשת לידות היא נוחות הרופאים המעונינים ליילד לפני תום המשמרת או לפני סופשבוע. בארה"ב, למשל, ידוע שמרבית הלידות מתרחשות בימים ראשון עד חמישי, ימים הנוחים לרופאים. עם זאת, הגישה הרווחת בקרב מומחים היא שזירוז יזום מגביר את הסיכויים לניתוח קיסרי, בעיקר בלידות ראשונות, כיוון שצוואר הרחם של יולדת שלא ילדה בעבר עלול לא להתרחב במהירות מספקת".
הפילוסופוה של הזירוז
השימוש המופרז בזירוזים איננו רק נחלתם הבלעדית של רופאים המאמינים בטכנולוגיה יותר מאשר בגוף. גם בקרב נשים יש מי שמגלות חוסר סבלנות לתהליך ההריון ומעונינות בזירוז. גילה רונאל, מדריכת הכנה ללידה, מזהירה לא למהר. "הגוף יודע מתי ללדת. זירוז לידה צריך להתבצע רק כשאין ברירה וחייבים להתערב בתהליך. איני רואה כל טעם בניסיונות זירוז ממשיים ואפילו טבעיים, לפני שהגוף מאותת שהתפקוד שלו לא מספיק יעיל ונדרשת עזרה חיצונית".
"רופאים רבים ומיילדות רבות, מאמינים בזירוזים", אומרת שושנה גולדבאום, שניהלה בעבר את מרכז המידע ללידה בבית החולים משגב לדך, מדריכת הכנה ללידה ותומכת לידה המנחה תכניות חינוך לדולות: "הם מאמינים שכך מצילים נשים ותינוקות מאסונות שעומדים להתרחש, ואנחנו מאמינים שזירוזים רבים אינם נחוצים, מתוזמנים רע ומחוללים שורה של התערבויות שעלולה לגרום ללידה טראומתית ולנזקים פיזיים ונפשיים".
סיבות (בע"מ) לזירוז
גם על השאלה מתי חיוני לזרז, אין הסכמה רחבה. "צריך לזרז כשהעובר מפסיק לנוע וכשיש שינויים משמעותיים במוניטור", אומר ד"ר ממט. "גם מחלה בעת ההריון, כמו סכרת או רעלת הריון, היא סיבה לזירוז". גולדבאום מוסיפה הפסקת גדילה של העובר ורצון להקל עליו באמצעות ניתוח קיסרי, או כשהעובר גדול מאוד, לרוב בגלל סוכרת) ויכול להיות שיהיה קושי ביציאתו בלידה רגילה.
אחרי ירידת מים, אם הצירים אינם מתחילים לאחר פרק זמן הגיוני וכל הניסיונות לגרימת לידה באמצעים הטבעיים לא עוזרת, חשוב לקדם את תהליך הלידה, בעיקר אם האישה נמצאת בבית חולים ונערכות לה בדיקות ואגינליות שעלולות לגרום לזיהום. כאשר העובר גבוה והמים פוקעים, הרופאים נוהגים לנסות להורידו לפעמים באמצעי זירוז שונים.
ד"ר ממט אומר שהמחקרים החדשים מאשרים שניתן להמתין לאחר ירידת מים. בבית החולים לניאדו, למשל, מעדיפים לחכות אפילו יומיים-שלושה, כל עוד מצב האישה והעובר תקינים.
גורם נוסף לזירוז, שגם לגביו אין הסכמה חד משמעית, הוא הריון הנמשך מעבר לתאריך הלידה המשוער. האמת היא שעד היום לא ברור כמה זמן אמור להימשך הריונה של אישה. יש נשים שיולדות בחודש העשירי בעוד אחרות יולדות בתחילת החודש השמיני. ככלל, מעטות הנשים שיולדות בתאריך שנקבע להן. חלק מהרופאים מתייחס ברצינות לתאריך הלידה המשוער, ואחרים לא יזרזו לידה אם ההריון נמשך עוד שלושה שבועות ויותר.
הנטייה לזרז לידה נובעת לא פעם גם מגישה שלפיה לידה שהתחילה ולא התקדמה סנטימטר בשעה, כנראה אינה תקינה: ד"ר ממט: "הגישה הזו דומה לאמונה קדומה שנובעת מהחלטה של רופא לפני שנים רבות ומועתקת מספר לספר בלי שנבדקה מחדש. לידות רבות אכן עוברות זירוז רק בגלל שלא עמדו בקצב המצופה".
זירוז יזום
"ישנם שני מצבים בהם משתמשים בזירוז", מסביר ד"ר ממט. "האחד - גרימת לידה לפני שהגוף התחיל בתהליך באופן טבעי, והשני - תמיכה בתהליך שכבר התחיל ונדמה שאינו מתקדם באופן הרצוי".
רונאל מונה טכניקות שונות לגרימת לידה. "לעיתים מבצע הרופא סטריפינג - הרחבת צוואר הרחם בעזרת האצבעות והפרדה עדינה של קרומי השפיר מהרחם. פעולה זו מבוצעת בתקווה שתרחיב את צוואר הרחם ותגרום להפרשת פרוסטגלנדינים, שהם הורמונים שמרככים את הצוואר ויכולים לגרום להתפתחות לידה. לעתים דווקא הפעולה החודרנית, גורמת לפקיעת מי השפיר. המים יורדים בלי שיש צירים והאישה נחשבת ליולדת בסיכון גבוה. בארץ, נוהגים לאשפזה ולתת לה במקרים רבים טיפול הכולל אנטיביוטיקה.
"טכניקות נוספות הן הזרקת פיטוצין לווריד, החדרת נרות או ג'ל של פרוסטגלנדינים לצוואר הרחם, או החדרת בלון לצוואר הרחם והזרמת מים פיזיולוגיים בניסיון להרחיב את צוואר הרחם.
"כאשר הלידה כבר התחילה ורוצים לקדם את התהליך, משתמשים בהזרמת פיטוצין לווריד. הפיטוצין גורם בדרך כלל לצירים כואבים ביותר, לעתים אפקטיביים מאוד. בדרך כלל קשה לאישה להתמודד עם הצירים ללא מתן אפידורל שעלול לעכב את הצירים, ולכן מוזרם עוד פיטוצין לווריד. כך מופקעת הלידה מהאישה לטובת הטכנולוגיה, כאשר לא פעם מתברר שהפיטוצין אינו יעיל".
גולדבאום מציעה להימנע מזירוז בשעות אחר הצהריים או בערב, כיוון שאז עלולים להתחיל צירים בלילה לאחר יום עמוס, בשעות שכוחותיה של היולדת מוחלשים יותר.
"קשה מאוד לסרב למתן זירוז כאשר הרופא עומד מולך ומדווח בפנים חמורות על ירידות בדופק או מאיים שאאבד את העובר שלי", אומרת ורד, יולדת שקיבלה זירוז שגרר שורה של התערבויות בגלל טענה למצוקת עובר שהתבררה כשגויה. "קשה, אבל חיוני", מסכימים כל המרואיינים לכתבה ומבהירים שיולדות רבות פוחדות לקחת אחריות, ומסכימות לטיפול המוצע על ידי הצוות הרפואי באין ברירה. עם זאת, מומלץ ליולדת שאינה בוטחת בהחלטת בית החולים, לקבל חוות דעת נוספת, לפעמים מחוץ לבית החולים.
סיטואציות מקדמות לידה
גולדבאום מאמינה שלא משנה מה יעשו כדי לזרז את הלידה. אם היולדת והעובר אינם מוכנים ללידה, היא לא תתפתח. רונאל מדגישה את חשיבות הבחירה במקום לידה ידידותי המשפיע על התהליך. "פעמים רבות נשים מגיעות לחדר לידה לאחר שבבית היו צירים חזקים, ובגלל הסיטואציה שזרה להן ולפעמים גם מאיימת, הן מפסיקות את הצירים. לכן, חשובה מאוד בחירת מקום הלידה. חשוב שאישה תרגיש נוח במקום שהיא בוחרת ללדת בו". עוד היא מציינת שיולדת הנמצאת במצב לחץ משחררת במקום הורמוני לידה, כמו אוקסיטוצין ואנדורפנים, הורמוני סטרס כמו אדרנלין שאמור להיות מופרש רק בשלב השני של הלידה ובשלב הראשון יכול לעכב את הלידה.
גולדבאום מסתייגת משימוש בצמחי מרפא ובהומיאופתיה, כיוון שמדובר על תרופות שלמרכיביהן אין ביסוס מחקרי. רונאל דווקא נוטה להמליץ על צמחים שעשויים לזרז את הלידה. "חשוב להתייעץ עם איש מקצוע, למשל רוקח או הרבליסט (מומחה לטיפול בצמחי מרפא). יש תרופות הומיאופתיות שמזרזות את הלידה, אבל חשוב להיות בקשר עם הומיאופת שימליץ על התרופה המתאימה, כיוון שלשלבים שונים של הלידה מתאימות תרופות שונות".
גם שיחה עם היולדת יכולה להיות זרז יעיל. רונאל: "אם לידה מתעכבת או נתקעת כדאי לדבר עם האישה. לא פעם יש מחסומים רגשיים שאם מצליחים לפרוץ אותם גם הלידה מתקדמת. צריך לזכור שזירוז הלידה נובע לעתים מחוסר הבנה שלא מדובר רק על תהליכים פיזיים, אלא גם רגשיים, וטיפול בפרט קטן אחד יכול לפעמים לסייע להתנהלות התקינה של כל הלידה".
שיטות טבעיות לזירוז הלידה
גולדבאום ורונאל ממליצות על שיטות טבעיות לזירוז הלידה, העוזרות רק כשהגוף והעובר כבר מוכנים לתחילת התהליך:
- ישיבה בכריעה - גולדבאום: "אם התינוק במצג ראש, יושבים בכריעה לא יותר מדקה ומתרוממים תוך סיבוב הירכיים כמו ב"הולה הופ". אפשר לבצע פעולה זו כל שעה במשך היום וגם כשמתעוררים בלילה. אפשר לאחוז בשתי ידיות של דלת המחוברות חזק כדי לרדת ולהתרומם. בצורה זו יופרדו עצמות האגן וייווצר יותר מקום לעובר שיוכל לנוע למטה, ובאמצעות ראשו לסייע בפתיחת העצמות כשהוא נלחץ כנגד צוואר הרחם".
- משחקי אהבה - להתחבק, להתנשק, לעמעם אורות, לנענע את הגוף. במעשי האהבה ובקיום יחסי מין, בעיקר מהשבוע ה-37, מרוויחים הנאה וגם הרחבה של הוואגינה וניצול ההורמון הפרוסטגלנדיני שזרע הגבר מכיל. להורמון זה יש בסיום ההריון אפקט מאגי על צוואר הרחם (אין לו אפקט כזה במהלך ההריון). הוא גורם לצוואר הרחם להתרכך, להתרחב, לתפקד כמו גומי ולהיפתח ביתר קלות יחד עם התפתחות הצירים. רונאל חושבת שיש לקיים יחסי מין בצורה רגילה ולא מגמתית, למרות שיחסי מין יכולים לעזור לריכוך צוואר הרתם. "לא הייתי עושה דבר במגמתיות. אם יש צורך לזרז זו תהיה האופציה הראשונה".
- עיסוי פטמות כהכנה ללידה - הכי טוב ללא כפפה. העיסוי גורם לייצור הורמון טבעי יותר שמזרז צירים. גולדבאום: "בהריון ראשון יש צורך בעידוד מאסיבי כדי שהצירים יתחילו. אם מתחילים בכך בתחילת השבוע ה-37, העיסוי יכול לקצר מאוד את הלידה ולסייע לגוף להיות במצב מצוין".
- משלשלים - גולדבאום: "אם תאריך הלידה עבר ונוצר צורך דחוף להתערב כדי לזרז את הלידה, שתיית שמן קיק, יכולה לסייע. השלשול גורם לגירוי של עצמות האגן (סרויקס) ומניע לא פעם את הלידה. הוא יעיל יותר מחוקן לנשים רבות. יש לשתות פעם אחת שתי כפות מלאות במיץ מרוכז (כדי לא לסבול יותר מדי מהטעם הלא נעים). לחלופין, נרות גליצרין יוצרים אפקט דומה". רונאל מסתייגת משמן קיק כבחירה ראשונה: "שמן קיק עשוי להתחיל לידה, אבל ראיתי יולדות שהשמן עבד עליהן כה חזק, שהתחילו לשלשל מאוד. הן איבדו אנרגיה והגיעו מותשות ללידה".
- דיקור סיני - מצוין במהלך ההריון, אך אינו מתאים לזירוז, אם כי במקרי חירום ניתן לבצע דיקור או רפלקסולוגיה כדי לזרז. חשוב להבין שאם הגוף לא מוכן ללידה, הוא כלל לא יגיב.
- צמחים וטיפולי שיאצו - רונאל ממליצה על הכנת הגוף ללידה באמצעות נטילת הצמחים, במקביל לקבלת טיפולים שפותחים את ערוצי האנרגיה ומרפים, אבל לא מתוך כוונה ישירה לזרז. היא מציינת שניתן להשתמש בנקודות שנלמדות בקורס הכנה ללידה או שהועברו לכם על ידי מטפלי שיאצו. פעמים רבות טיפולי רפלקסולוגיה, שיאצו או דיקור, מאפשרים לאישה להרפות מהמתח ואז נוצרים בגופה תנאים שמאפשרים ללידה להתפתח.
- הליכה על חול חמים - רונאל אומרת שחול חמים עושה עיסוי רפלקסולוגי מאוד עמוק, כיוון שמשקל הגוף לוחץ היטב ויכול להועיל לזירוז לידה. לחלופין, עיסוי עמוק ביד יתבצע עם לישה ממושכת של בצק או חימר. גם ביד יש אזורי רפלקסים שמייצגים את כל הגוף, וזה עובד על הנעת אנרגיה וזרימה יותר טובה שלה".
- תנועה ועוד תנועה - גולדבאום ורונאל ממליצות על ריקודי בטן וריקודים בכלל. אלה יכולים לעזור ללידה שהחלה, כאשר חשוב ליצור תנועות לא סימטריות באגן, לנוע, לצחוק, לנשום עמוק.
- טבילה במים - מקלחת או ג'קוזי עם זרם מים על הגב התחתון או על הבטן, מאוד יעילים.
- אכילה ושתייה - הרבה פעמים הצירים מפסיקים מחוסר מזון שגורם לחולשה. מיץ ענבים וקוביות שוקולד יעזרו.
תכל'ס
מתי יש צורך בזירוז הלידה?
- קיימים חילוקי דעות בין המאמינים בזירוזים כאמצעי להצלת האשה והעובר מאסונות אפשריים לבין אלה הסבורים שזירוזים רבים אינם נחוצים כלל ועלולים לגרום לנזק.
- יש הסבורים שלא משנה מה נעשה כדי לזרז את הלידה. אם היולדת והעובר אינם מוכנים ללידה, היא לא תתפתח.
- בשני מצבים משתמשים בזירוז: גרימת לידה לפני שהגוף התחיל בתהליך באופן טבעי, ותמיכה בתהליך שכבר התחיל ונדמה שאינו מתקדם באופן הרצוי.
- קימות מספר טכניקות רפואיות לזירוז לידה, וכן שיטות טבעיות לזירוז הלידה כשהגוף והעובר כבר מוכנים לתחילת התהליך.
