המזון הראשון שלי

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בעמדות המקצועיות בנוגע למעבר של תינוקות למזון מוצק. לפניכם סקירה מלאה של התפיסות החדשות: מה מותר, ממה רצוי להימנע, ואלו מתכונים מתאימים במיוחד לקיבתם העדינה של תינוקות

דנה פלג,

מערכת ירחון הורים וילדים 

מבוא

לכאורה, זו משימה פשוטה: שישה חודשים עברו, התינוקת יושבת כבר לבד, מכניסה כל דבר לפה, ובטיפת חלב אומרים לכם שזה הזמן לעבור ממזון נוזלי למזון מוצק. יופי, אתם אומרים זה לזו בארוחת הערב ממחר נתחיל. אבל מה ניתן לילדה לאכול שלא יכאיב לבטנה הרכה, שלא יעלה פריחה על פניה, שלא יסתום את מעיה, או לחלופין יגרום להם להגיר את המזון בשלשול? והבעיה הכי גדולה שלכם היא זו: בעניין המעבר מנוזל למוצק, לכל אחד יש דעה: החותנת דוגלת בעגבנייה (ככה לימדו בפולניה), חברה אחת שילדיה בגרו, אומרת לכם בטון מבטל שאפשר לשמוע בו את ניסיון חייה של אם לשלושה: "מה אתם עושים עניין! תנו לה מה שיש על השולחן שלכם, רק מרוסק היטב, שלא תיחנק". חברה אחרת מזדעזעת מהרעיון. היא קראה איזה מאמר שעוסק במזונות שיכולים להרוג תינוקות. דבש, למשל, גרם רק בחודש האחרון למותו של תינוק צעיר שאמו לא ידעה את סיכוניו.

וזה עוד לא הכל. כאנשים חוקרים אתם פונים למאמרים באינטרנט, ומתברר לכם שקיימים עשרות מחקרים שטוענים כי באמצעות תזונה נכונה ניתן להשפיע על תפקוד המוח של התינוקת גם אחרי הלידה, ושהרגלי האכילה שתקנו לה היום ישפיעו על בריאותה העתידית.

"דפוסי האכילה, העדפות ומינונים, נקבעים בגיל הרך, אבל נשארים איתנו לאורך כל החיים", אומר ד"ר רם רייפן, מומחה למחלות דרכי עיכול ותזונה בילדים, מנהל ביה"ס לתזונה, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית. והוא מוסיף: "לא רק הרכב המזון חשוב, אלא גם דרך צריכתו. דפוסי האכילה נקבעים כבר בגיל הרך. הקניית הרגלים של אכילה מסודרת ומאוזנת משפיעה על מבנה הגוף והרכבו, על מסת השרירים, העצמות וכו'. הגשת ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות במזון תאפשר למנוע זלילה ותקטין את הסיכויים להפרעות אכילה שרווחות בשנים האחרונות. מעבר להרגלי אכילה נכונים, חשוב לפתח בינקות גם תשתית גופנית חסונה ובריאה שמשפיעה על המצב הבריאותי לכל אורך החיים". רייפן מסתייע ביותר ויותר עדויות מחקריות שקושרות בין תזונה לקויה בגיל הרך לבין מחלות כמו סוכרת או יתר לחץ דם בגיל המבוגר.

רוצים ילד בריא, רוצים אבות מזון, רוצים להקטין את הסיכויים להפרעות אכילה ולהתמכרות לחטיפים מזיקים. רוצים, אתם אומרים זה לזו בייאוש, אבל איך? פנינו למומחים הבולטים בתחום תזונת התינוקות בארץ, וביקשנו עדכון עדכני ננוגע ל"אין" ול"מה" בעת המעבר למזון מוצק.

מתי להתחיל

משרד הבריאות: בגיל חצי שנה

על פי גישת משרד הבריאות, יש להתחיל להכניס מזון מוצק לתפריט התינוק בגיל שישה חודשים.

ד"ר רייפן: "בשנתיים האחרונות חל שינוי בהמלצות. בעבר, המליצו לעבור למזון מוצק בגיל ארבעה חודשים, ואילו כעת ההמלצה היא על מעבר בגיל חצי שנה, זאת בעקבות המלצת האקדמיה לרפואת ילדים בארצות הברית, שקובעת שיש להאריך את תקופת ההנקה המלאה עד גיל זה. גם מבחינה פיזיולוגית אנחנו יודעים שמערכת העיכול מוכנה לעכל מזון בגיל שישה חודשים".

הרפואה הסינית: כאשר הילד מבקש וההנקה לא מספיקה

על פי התפיסה הסינית, יש לאפשר לילדים לגמול עצמם מהנקה. מזונות חדשים יש להוסיף כאשר ההנקה אינה מספקת את הרעב ואת צורכי הצמיחה המהירה. בחברות מסורתיות רבות, ילדים גדלים על טוהרת חלב האם עד תחילת בקיעת השיניים הראשונות, מה שמצביע על כך שגופם מוכן לקבל סוגי מזון אחרים.

ענבל רוזן, מטפלת ברפואה הסינית, רפלקסולוגיה ופרחי באך, אומרת: "לפי הגישה ההוליסטית, השלב הנכון למעבר הוא כשבוקעת השן הראשונה. בקיעת השיניים מעידה על פעילות אנזימטית בקיבה, שפירושה המעשי הוא שהילדה יכולה לעכל את המזון. המעבר למזון המוצק קשור גם לנכונות של הפעוטה לחוות חוויות חדשות ומורכבות, ועל כן צריך להתייחס למעבר מאוד בזהירות".

נטורופתיה: כאשר התינוקת מביעה עניין במזון

ד"ר דן קרת, משירותי רפואה משלימה באסף הרופא ומרכז המגמה לנטורופתיה בבית הספר לרפואה משלימה במכללה למינהל, קמפוס תל אביב: "תינוקת מתחילה את גמילתה סביב גיל חצי שנה, כאשר היא מביעה עניין במזון. היא שולחת ידיים, מכניסה דברים לפה. העניין חשוב יותר מהגיל".

יש לסמוך על התינוקת, מסביר ד"ר קרת, ואין סיבה להילחץ אם היא מסרבת לעשות את המעבר בגיל שישה חודשים. "כל עוד התינוקת יונקת, היא מקבלת את המזון הקל והמתאים ביותר למערכת       העיכול שלה. מזון זה הוא נטול סיבים, דליל מאוד ודל בחלבון, ולכן הכנסת מזונות תדשים צריכה להיעשות בעדינות ותוך התחשבות במערכת".

מזונות שמתאימים להתחלה

משרד הבריאות: פיחת או ירקות, בהדרגה

כשמגיע השלב שבו רוצים להרחיב את התפריט, יש שממליצים להתחיל בפירות, מפני שקל יותר להתרגל לטעם המתוק.

לעומתם, התומכים בירקות, סוברים שהתינוקת תתרגל למתוק ותדחה כל מזון אחר. ד"ר רייפן אומר שמבחינה תזונתית ובריאותית אין הבדל בין השניים. "מה שחשוב הוא לעשות את המעבר בהדרגה. פרי אחד למשך כמה ימים, כדי לבדוק שהילד לא אלרגי, ואחרי ארבעה ימים אפשר לעבור לפרי או לירק הבא".

לדברי ד"ר רייפן, ניתן להתחיל עם כל ירק או פרי, אבל יש להימנע מהפירות האקזוטיים שמהם הסיכוי לאלרגיה גבוה יותר".

גם בהוראות משרד הבריאות אין העדפה בין ירקות או פירות כמזון ראשוני. בשר, עוף, הודו וקטניות, מוכנסים לתפריט בסביבות גיל שבעה חודשים. מוצרי חלב - בתום החודש התשיעי, ומזונות אחרים מקבוצת המזונות העשירים בחלבון - ביצים, חלב ודגים - בגיל שנה.

הרפואה הסינית: מחיות קלות לעיכול, מפירות או ירקות מסוימים בלבד

לפי הרפואה הסינית, יש לבצע הוספת מזונות חדשים בהדרגה, בכל פעם מזון חדש אחד. רצוי להתחיל במזונות קלים לעיכול, כגון מחית גזר, בטטה, תפוח עץ, אגס, דייסת סולת שיבולת שועל. על פי גישה זו, המזון המוצק הראשון שהילדה תקבל יקבע במידה גדולה מה תרצה לאכול בהמשך, ואם נותנים לה מזונות מתוקים, שמנים או עם מלח, היא תשתוקק לדברים אלה.

ענבל רוזן: "שלב המעבר למזון מוצק הוא השלב שבו התינוקת מתתילה 'לבשל' לעצמה את תבשיל התיים. אם נכניס לשם את המזונות המתוקים - גם חייה יהיו כאלה. לכן, יש להתחיל עם אגס, תפוח ואחר כך הירקות המתוקים יותר: גזר, בטטה, דלעת. כמובן, כל אחד לחוד, במשך כמה ימים".

"חשוב לבדוק את התגובות של הילד למזון החדש", מציעה רוזן. "יש לזכור שלתגובה האלרגית יש ביטויים רבים, כגון שלשולים, הקאות, גזים וכאבי בטן, אדמומיות על עור, פריחה, עיגולים שחורים או נפיחות מתחת לעיניים, קשיי נשימה, שיעול ועוד. אם מזון מסוים מעורר רגישות, יש להוריד אותו מהתפריט למספר חודשים, ואז לנסות שוב. במקרים רבים מתברר שהרגישות חולפת".

נטורופתיה: להתתיל בהדרגה בטעימות של פירות וידקות

ד"ר קרת: "מומלץ להכניס מזון חדש אחד בכל פעם, ולבדוק כיצד התינוק מגיב למזון זה במשך כמה ימים לפני הכנסת מזון חדש נוסף. בשלבים הראשונים רצוי שהניסיונות ייערכו אחרי ההנקה, לדוגמה, בשעות הבוקר המאוחרות או אחר הצהריים, בשעות שבהן לא עסוקים עם שאר בני הבית. חשוב לזכור שניסיונות האכלה הראשונים הם לצורך טעימה בלבד. בגיל שישה-שבעה חודשים אפשר לנסות בננה מעוכה, רסק תפוחים, אפרסק מבושל, לפתן פירות, בטטה, תפוח מרוסק, משמש מבושל. מומלץ לדחות פירות הדר ועגבניות לסביבות גיל שנה בשל חומציותם הרבה".

ד"ר קרת אומר שאם התינוקת לא מעונינת, מומלץ לדחות את הניסיון בכמה ימים, ואפילו לשבועות. אין להוסיף סוכר או ממתיקים מלאכותיים כדי לעורר את רצונה. אפשר לנסות גם מזון שהתינוקת יכולה לשחק אתו באצבעות, כמו ירקות מאודים ומעוכים - גזר, תפחי אדמה, בננה, אבוקדו, ברוקולי, אגס וכו'.

אם מזון מסוים גורם לגירוי עורי, גירוי בפי הטבעת, פצעים בפה - יש להפסיק לשבוע ולנסות שוב. אם התופעה חוזרת, יש להפסיק למשך שישה חודשים".

ממה להימנע

הגישה הרפואית: לא למוצרי חלב ניגר, דבש, חומרים משמרים ופיצוחים

ד"ר רייפן: "חשוב להימנע ממוצרים שעשויים מחלב ניגר עד גיל שנה. מוצרים מחלב מעובד אפשר להוסיף כבר בגיל שישה-שבעה חודשים. יחד עם זאת, אם לתינוקת יש רגישות או אלרגיה למוצרי חלב, תהיה לה גם רגישות למוצרים המעובדים.

"עד גיל שנה יש להימנע כליל מדבש, בשל החשש לבוטוליזם. הדבש עלול להכיל נבגים של המחלה הנדירה והקטלנית. לפני מספר חודשים אושפז בבית החולים וולפסון, כשהוא סובל משיתוק ומתקשה לנשום.

"בשרים משומרים או מעושנים מכילים רמה גבוהה של מלח חומצה חנקתית וחומרים משמרים, מאכלים ומשקאות המכילים קפאין, עלולים לגרום לאי שקט ולשיבוש ספיגת הברזל בגוף. לכן, כל אלה אינם מומלצים לתינוקות.

"מחשש לחנק - יש להימנע מפיצוחים, פירות יבשים, פירות או ירקות קשים במיוחד או קטנים שעלולים להיכנס לנחיריים, כמו אפונה. מומלץ לא לתת גם מזון שמכיל חומר משמר, צבעי מאכל או ממתיקים מלאכותיים".

הגישה ההוליסטית: לא לדייסות אודז, מוצרי בוטנים ומוצרי חלב. רצוי להוציא מהתפריט ירקות ופירות שמגרים את הקיבה

איילת שלו, ממושב בית יצחק במרכז הארץ, מתמחה בטיפול בתינוקות רכים שסובלים מגזים דרך התזונה של האם המיניקה, וכן בטיפול בתינוקות במעבר למזון מוצק. שלו טיפלה בקרוב לשמונה מאות אמהות מרחבי הארץ, ויש לה סטטיסטיקה מרתקת בנוגע למזונות הבעייתיים למרבית התינוקות. שלו: "לאמהות רבות יש נטייה לתת דייסות אורז. אני פוגשת הרבה מאוד ילדים שגילו רגישות לכך, ולכן אני ממליצה לא לתת אותן בשלב הראשון. גם בננה, בניגוד לדעה הרווחת, שוות ערך לכרוב, כרובית וברוקולי כגורמת גזים אצל תינוקות, וגם ממנה הייתי נמנעת בהתחלה. תפוחי אדמה קשים לעיכול, ואותם הייתי דוחה לגיל שמונה-תשעה חודשים. בנוסף, הייתי נמנעת גם מעגבנייה שמעוררת גזים אצל 50 אחוז מהתינוקות".

ענבל רוזן: "יש להוסיף את הבשר רק כשיוצאות השיניים הטוחנות. בשר וביצים - רק בגיל שנה. חשוב לגלות מה הילד אוהב ולזרום עם זה. האוכל הוא מקור להנאה, והתינוקת צריכה ללמוד שזו חוויה מהנה ולא עונש.

"הורים רבים נותנים לילדתם ארוחות מזינות, אבל חוטאים במתן נשנושים, כמו יוגורטים חלביים שמכילים חומרים משמרים וצבעי מאכל שהקטנים מאוד אוהבים. אם רוצים לתת 'מתוקים', אפשר לקנות יוגורט רגיל ולערבב עם שוקולד חרובים או סירופ מייפל טבעי או סיידר תפוחים. במקום מוצרי בוטנים שיוצרים ליחה (ושוב, כל התינוקות מכירים את הפרסומת שמייעדת להם מוצרים אלה), מומלץ להציע עוגייה מקמח מלא, חטיפי פירות, פריכיות אורז עם גבינת עזים או טחינה".

מה עושים כשיש בעיות

מתי התינוקת מוכנה למעבר?

בשלב מסוים תגלה התינוקת שלכם עניין במזון. היא תושיט יד ותבקש לעצמה - ואז תדעו ששלב המעבר קרב. יחד עם זאת, אל תתנו מזון לתינוקת שאינה יכולה להחזיק את עצמה בישיבה עם תמיכה, מחשש לחנק.

"הסתכלו על התינוקת", אומר ד"ר קרת, "לא על לוח השנה. תינוקת שמוכנה היא תינוקת בעלת נטייה ללעוס או לנשוך שמסוגלת לשבת עם תמיכה, והכי חשוב - מראה התעניינות".

מה עושים אם היא יורקת את המזון?

"השלבים הראשונים הם התנסות, חוויה. היא תירק, תשחק עם האוכל בפה ומסביב. אין זה אומר בהכרח שלא טעים לה, אלא שמדובר בחוויה חדשה והיא רוצה לחוות אותה".

מתי להציע "מזון אצבעות"?

"כשהתינוקת יכולה לאחוז חפצים בידיה (אחרי גיל חצי שנה), אפשר לתת לה 'מזון אצבעות'- כל סוגי המזון שתינוק יכול לאחוז באצבעותיו ולהאכיל את עצמו, כמו ירקות מבושלים ופושרים, אך לא רכים מדי, כדי שתוכל לאחוז ולא יימעכו לה ביד, או פירות רכים וקלופים. בשלב זה אפשר לתת לה גם כוס עם פייה לשתייה".

שתייה מה לתת

התומכים בגישות השונות מסכימים שעדיף לתת לתינוק בגיל זה לשתות מים ללא כל ממתיק או תוסף אחר. אין שום סיבה, אומרים כולם, שילד לא יתרגל לטעם המים, וחבל להרגיל אותו בשלב כה מוקדם לממתיקים מלאכותיים, מיצים מתוקים טבעיים, תה או כל משקה אחר.

הפכו את הארוחה לחגיגה

תומכי הגישות השונות מסכימים שזה הזמן לעצב את אורחות האכילה של ילדתכם: בשלב זה עדיין אפשר להתעקש על מזון בסיסי כפירות וירקות, ועל ארוחות מסודרות. אולם לצד זה, יש ללכת עם הילדה ולהפוך את הארוחות לחגיגה ולא למעמסה. גם בגישות הנוקשות ביותר מסכימים שאין גיל שבו צריך להילחץ מהעובדה שאין מעבר מוחלט ממזון נוזלי למוצק: סמכו על ילדתכם שתדע מה טוב עבורה, ולכו עם זה.

תושיה של אמא

הספר "מנה ראשונה", של אסנת רכטר (בהוצאת קרפד), נולד בעקבות הצורך שלה. אסנת, אמא לתאומים, התחילה לחפש תשובות כשהתאומים שלה הגיעו לשלב הנכון. "לא ידעתי מה מותר ומה אסור, וכשהתחלתי להתעניין ולקרוא, לא מצאתי אף ספר עדכני בנושא. הספרים שמצאתי נכתבו לפני שנים רבות, אבל דברים משתנים. יש אופנות במזון: דגנים, קמת מלא או לא, סויה, ולא לכולם ידוע מה עושים עם כל זה". אחרי שנתיים של עבודה מאומצת, מחקר מקיף וליווי צמוד של ד"ר רם רייפן, הוציאה רכטר את "מנה ראשונה". הספר מורכב משני פרקים עיקריים. בראשון, ניתן למצוא עקרונות בהכנת מזון לתינוקות. בין השאר: הנקה ופורמולות, הוספת מזונות, מיתוס הקורנפלור, איך להגיש מזון חדש, כמה זמן אפשר להקפיא פירות, ירקות, בשר וכו'.

"חסרו לי מאוד ההסברים למה מזון מסוים מותר ואחר לא. הלכתי לבדוק את עצות הסבתא. לדוגמה, ההוספה של קורנפלור או מזון אחר על בסיס דגנים לתינוק בן ארבעה חודשים, וזו התבררה כעצה לא נכונה רפואית שגם אני שגיתי בה. הוספה של דגנים שפירושה הוספת פחמימות, סוכרים מורכבים, וסוכר, אינה מגבירה את תחושת השובע. להפך, הקיבה נוטה להתרוקן במהירות מסוכרים, ומעיו של תינוק בן ארבעה חודשים אינם בשלים להתמודד עם פירוק סוכרים מורכבים".

בתלק השני של הספר אפשר למצוא כתשעים מתכונים המחולקים לפי גיל הילד. "מתוך תשעים המתכונים, עשרים הם בטוחים לגמרי. כל ילד שאכל אותם, אהב! ", מכריזה אסנת בגאווה.

בספר מסבירה רכטר את העקרונות שהגיעה אליהם במחקרה. מתוך הספר, הנה כמה מהתובנות שהגיעה אליהם:

חלבון מהצומח: דגנים וקטניות מכילים חלבונים שיש בהם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם (כאלה שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו). מידת הריכוז של חומצות האמינו שונה בין הדגנים לקטניות, ולכן מומלץ לגוון את התזונה. שילוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא מהצומח.

חלבון מהחי: בשר, ביצים וחלב, מכילים כמות גדולה מאוד של חלבונים. בחברת השפע אדם ממוצע צורך כמות חלבונים הגדולה פי שניים ושלושה מהדרוש לו. בכמויות כאלה עודפי החלבונים מתפרקים בגוף ויוצרים פסולת חומצית מזיקה. המיתוס "תאכל בשר ויהיה לך הרבה כוח", הוא שגוי, כיוון שהתברר שהחלבונים אינם מקור אנרגיה טוב לגוף. לכן החלו רופאים להמליץ לספורטאים לקבל קלוריות ממזונות עמילניים דלים בחלבון ולא מבשר.

שומנים מהצומח: רוב השומנים הבלתי מעובדים מהצומח מורכבים מחומצות שומן בלתי רוויות (או חד בלתי רוויות), ואינם מכילים כולסטרול. שומן מהצומח נמצא בטחינה, אבוקדו, זיתים, אגוזים, שקדים, זרעים ושמנים שונים (שמן זית, קנולה, חמניות, שומשום וכו'). שומנים לא רוויים מהצומח אינם נוטים לגרום לטרשת העורקים.

שומנים מהחי: שומנים מהחי מכילים חומצות שומן רוויות באחוז גבוה וכן כולסטרול. שומן מהחי הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות לב וכלי דם.

ברזל: מקורות טובים לברזל הם קטניות, נבטי חיטה, טחינה משומשום מלא, שמרי בירה, שעועית, ירקות ירוקים כהים (כגון פלפל וברוקולי), פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. ניתן לשפר את ספיגת הברזל בגוף על ידי צריכת מזון עשיר בוויטמין ) למשל, פרי הדר, פלפל ירוק או אדום וכו'.

סידן: מזונות מהצומח שעשירים בסידן הם כרוב וירקות עלים, טחינה, אגוזים ושקדים, חומוס, סויה ועוד. שומשום מלא הוא המקור העשיר ביותר לסידן. במאה גרם טחינה משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי 11 מזו המצויה ב- 100 גרם חלב. מוצרי חלב מכילים אמנם סידן, אולם גם גורמים להפרשת סידן באמצעות השתן, בשל תכולת החלבונים הגבוהה שבהם.