חוזק העצם מתחיל בילדות

בעיות של חוזק העצם, המוכרות כקושי של אנשים מבוגרים, מקורן לעתים בהתפתחות לא תקינה של העצמות בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות. איך לעקוב אחר התפתחות העצם אצל ילדים ומתבגרים, ומיהן האוכלוסיות שבסיכון

 פרופ’ צבי צדיק,

 מחלקה אנדוקרינית ילדים, המרכז הרפואי קפלן, רחובות

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההכרה, כי התפתחות תקינה של חוזק עצם בגיל צעיר היא תנאי הכרחי לבריאות העצם בגיל מבוגר. במהלך הטבעי של חיי העצם, לאחר שהיא מגיעה לשיא בנייתה, מתחיל שלב של אובדן סידן, ההולך וגדל עם הגיל ועלול להביא להתפתחות אוסטיאופורוזיס. אי-הגעה לשיא חוזק העצם בגיל צעיר עלולה לגרום לאוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. בנוסף, בגיל צעיר על העצם להיות חזקה מספיק כדי לעמוד במעמסה של הפעילות היומיומית. עצם שאינה חזקה מספיק, נוטה לשברים.

מהו "חוזק העצם?"

לכל אדם יש חוזק עצם פוטנציאלי שאליו הוא עשוי להגיע. חוזק פוטנציאלי זה תלוי בעיקר בתורשה, בתזונה ובפעילות הגופנית.

חוזק העצם נבנה ממספר מרכיבים, כגון מידת האלסטיות של העצם, הארכיטקטורה (הקווים ההנדסיים) של העצם , עובי הקורטקס (השכבה החיצונית של העצם) וצפיפות מסת העצם (ריכוז המינרלים בעצם). המונח השכיח "צפיפות עצם" הוא פרמטר אחד מתוך שורה של תכונות ששילוב שלהן מרכיב את "חוזק העצם". ככל שמסת העצם נמוכה יותר, שכיחות השברים גדולה יותר. הדבר נכון גם בגיל הילדות.

מה משפיע על צבירת עצם והתחזקותה?

צבירת העצם היא תכונה משפחתית. קשה להבדיל בין הגורם הסביבתי (צורת ואופי התזונה) לגורם התורשתי. בילדים של הורים הסובלים משברים אוסטיאופורוטיים גילו צפיפות עצם נמוכה בגיל צעיר. מחקרים אף הראו שבאותן העצמות שבהן סבלו האמהות משברים אוסטיאופורוטיים, היתה צפיפות נמוכה גם אצל בנותיהן. בנוסף, קיימת תופעה של שמירה על "אחוזון" צפיפות עצם במשך החיים (Tracking): ילדים שהייתה להם צפיפות עצם גבוהה בגיל הילדות, שמרו על צפיפות עצם גבוהה במשך ההתבגרות; ילדים שהייתה להם צפיפות עצם נמוכה בגיל הילדות, נשארו עם צפיפות עצם נמוכה בתום ההתבגרות.

להערכת הנתונים הסביבתיים יש משמעות לא פחותה בהערכת חוזק עצמות הילד. יתרה מזאת, אלה הפרמטרים היחידים שעליהם ניתן לשלוט על ידי התערבות חיצונית. מחקרים מראים, שיש קשר בין כמות הסידן במזון לבניית עצם חזקה וצפופה בגיל המבוגר. התברר, שככל שכמות הסידן במזון גבוהה יותר, עולה כמות הסידן הנספגת. אולם, העובדה שסידן נמצא במזון מסויים אינה מעידה על ערכו כספק סידן. יש לוודא את הזמינות הביולוגית של הסידן במזון זה (אחוז הספיגה של הסידן מהמזון המסויים).

גם פעילות גופנית משפיעה על צבירת מסת עצם ועל חיזוק העצם, בייחוד פעילות המפעילה עומס מתאים על העצם (Weight Bearing). ניתן לראות שאצל ספורטאים ימניים, חוזק העצם גדול יותר ביד ימין. אצל ספורטאים העוסקים בריצה, מסת העצם ברגליים גדולה יותר לעומת שחקני טניס.

איך למדוד עצם?

ניתן למדוד עצמות שונות בשיטות מדידה מגוונות. רוב הדיווחים בספרות מתבססים על מדידה בשיטת Dual Photon (שימוש בשני אורכי גל של קרינה מייננת). בשיטה זו חשוב לתקן את התוצאה לנפח העצם ולא לשטח. יש המשתמשים בטומוגרפיה ממוחשבת, שגם היא חושפת את הנבדק לקרינה רבה.

 עם תחילת השימוש במונח חוזק העצם, התברר שמסת העצם אינה מבטאת את החוזק והמבנה. לדוגמה, כאשר יש שבר דחוס של חוליה, צפיפות העצם תהיה גדולה עקב הדחיסה, אך אין הדבר מעיד על חוזק. לעומת שיטת ה-DEXA– Dual Photon, המודדת מסה בלבד, הטומוגרפיה הממוחשבת וה-MRIמאפשרים מדידת חוזק העצם. אלא שהקרינה, המיכשור ועלות הבדיקות מורידים מיעילות וזמינות טכנולוגיה זו.

לאחרונה הוכח ששימוש בטכנולוגיה של אולטרה-סאונד מאפשר לבדוק, בנוסף למסה, גם את חוזק העצם. יש לציין שתוצאות המדידה תלויות בעצם הנמדדת. במחקר על בנות בגיל 7-17 נמצא, שקצב גדילת העצם וצבירת המסה תלוי באיזור הנמדד. כלומר, עמוד השדרה והגפיים אינם צוברים מסת עצם באותו קצב, ולכן אין להתפלא אם נקבל תוצאת מסת עצם שונה או חוזק עצם שונה במדידת עמוד השדרה והרגל. עם העלייה במודעות לבריאות הציבור והנטייה לשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ומניעת סיכונים סביבתיים, הולך ועולה השימוש בשיטות של אולטרה-סאונד להערכת חוזק העצם.

למדוד גם בילדים

כידוע, מדידות חוזק העצם מבוצעות כיום במיוחד באנשים מבוגרים, כשהמטרה העיקרית היא גילוי מוקדם של אוסטיאופורוזיס. אולם 85% ממאזן-השיא של מסת העצם נרכשים עד גיל 20, ועם הגיל יש אובדן הדרגתי של מסת העצם, הקובע באיזה גיל יתחיל האדם לסבול מאוסטיאופורוזיס משמעותי. לאור זאת, יש מקום להתחיל מעקב אחר בריאות העצם כבר בגיל הילדות ע"י רופא הילדים, כפי שהדבר מתבטא בהצעה של ארגון הבריאות העולמי. גם ארגוני בריאות נוספים מחזקים את המגמה הזו, ביניהם ארגון האוסטיאופורוזיס העולמי (IOF) ומוסדות הבריאות האמריקניים (National Institutes of Health).


בגיל ההתבגרות חלים, כידוע, שינויים הורמונליים משמעותיים. להורמוני המין והגדילה תפקיד נכבד מאוד באגירת מסת עצם. במקרים של הפרעה תזונתית, כגון מחלות דרכי העיכול הגורמות להפרעות ספיגה, או הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, כמות הקולטנים של הורמון הגדילה באיברים שונים יורדת, ייצור גורמי צמיחה פוחת והגדילה וייצור העצם פוחתים. ידוע שגם בחוסר הורמון גדילה וגם בחוסר הורמוני מין, מסת העצם פוחתת. על כן, השלמת חוסרים הורמונליים אלה חשובה לשמירה על מסת העצם.

בגיל ההתבגרות, הגדילה מהירה מאוד יחסית לגילאים אחרים. קצב צמיחת העצמות מהיר יותר מאשר קצב התווספות מסת העצם, והדבר יכול לייצר עצמות חלשות יותר. ואמנם, יש עליה בשכיחות השברים בגיל ההתבגרות.

המסקנה מכל אלה היא, שהאוכלוסיות שבהן נדרשת השגחת יתר ומעקב אחר חוזק העצם הן ילדים במשפחות עם ריבוי שברים, גם אם הם בגיל המבוגר; ילדים הלוקים בהפרעות תזונתיות או מחלות הפוגעות בתזונה וילדים עם חוסרים הורמונליים מסוימים.

תזונה ופעילות

מה תפקידנו בגיל ההתבגרות? ראשית, לדאוג לתזונה נכונה. אין להניח שהמתבגר ידאג לעצמו מתוך צורך פיזיולוגי. יש לדאוג לאספקה מתאימה ומאוזנת של סידן. ככל שמתבגרים ומתבגרות גדלים יותר מהר, אספקת הסידן צריכה להיות גדולה יותר. זאת כדי שקצב בניית מסת העצם לא יפגר אחרי קצב התארכות העצמות. כך נמנע יצירת עצמות חלשות יותר ונטייה לשברים.

הצרכים התזונתיים שונים אצל כל אדם ותלויים בקצב הגדילה ובבעיות בריאותיות היכולות להשפיע על מידת האכילה והספיגה של הסידן. אין להפחית מחשיבות ויטמין D, המשפיע על ספיגת הסידן. באנשים החשופים לשמש נוצר ויטמין Dבעור. בדור המחשב, כאשר הסיסמה השלטת היא "תן לאצבעות ללכת במקומך", גם החשיפה לשמש נמוכה וגם רמת הפעילות הגופנית נמוכה. על כן יש לוודא גם שכמות ויטמין D במזון סבירה.

גם עידוד הפעילות הגופנית חשוב מאוד, גם מבחינת הקניית הרגלים לעתיד. במצבים שבהם חסרים הורמונים, כגון הורמוני מין – במצבים של התבגרות מאוחרת או דיכוי ההתבגרות – הדבר מביא לאגירת עצם נמוכה מהרגיל יחסית לגיל. מדידת חוזק העצם בילדים אלה יכולה לסייע באיתור הבעיה, והשלמת חוסרים הורמונליים והעשרה תזונתית עשויים לתקן את המצב.


 מתוך "אצבע על הדופק" - הביטאון המקצועי של רופאי קופ"ח לאומית