קדחת מערב הנילוס

 ד"ר גרשון קרן,

 מומחה למחלות זיהומיות בקופת חולים לאומית

בשנות ה-50 חלו 123 איש בקיבוץ מעיין-צבי תוך תקופה קצרה במחלה שנראתה כשפעת. אלא שאצל עשרה מהם הופיעו גם סיבוכים של מערכת העצבים המרכזית. זו היתה הפעם הראשונה שבה נרשמה במדינת ישראל התפרצות של קדחת מערב הנילוס.

ההתפרצות הבאה של המחלה הייתה בשנת 1980, ובשנת 2000 נרשמה התפרצות נוספת. בשנת 2000 זכתה המחלה לכיסוי תקשורתי נרחב, יום-יומי, בעקבות אבחון של 452 חולים שאושפזו בבתי חולים ברחבי הארץ. מרביתם –439 אובחנו בתוך תקופה של שלושה וחצי חודשים, עד סוף אוקטובר.

29 מהחולים בקדחת מערב הנילוס בשנת 2000 נפטרו – ומשנה זו נוספה מחלה זו לרשימת המחלות החייבות דיווח למשרד הבריאות, לפי צו בריאות העם.

באירופה דווח על מחלה זו כהתפרצות בשנת 1962 בצרפת; ברומניה דווח על 352 חולים בשנת 1996; בצ’כיה דווח על התפרצות המחלה בשנת 1997. גם בארה"ב – בניו-יורק תוארה המחלה כמגיפה מקומית בשנת 1999, והתגלו שם 56 חולים במחלה, בהם שבעה מקרי מוות.

ידוע כי במדינות שבהן היו בעבר התפרצויות של המחלה, התברר שעד 48% מהאוכלוסייה הבריאה נושאים נוגדנים נגד נגיף המחלה. מכאן ברור, כי חלק ניכר מהאוכלוסייה אכן חלה במחלה בעבר, בצורה קלה – ללא תסמינים קליניים, או בתסמינים דמויי שפעת. בישראל, למשל, רק אלה שחלו בשנה שעברה במחלה בצורה קשה ואושפזו, הם שדווחו כחולים במחלת קדחת מערב הנילוס.

המחלה מועברת מעופות נגועים אל בני האדם באמצעות יתושים. מדובר ביתושים מזנים הקיימים בארץ, והם המעבירים את המחלה לבני האדם. אין העברה ישירה של המחלה מאדם לאדם.

מיהם העופות הנגועים? מאגר המחלה נמצא בעיקר בציפורי בר, הנודדות פעמיים בשנה דרך ארצנו מאירופה לאפריקה ומאפריקה לאירופה. כמו כן היא נמצאת ביונים ובעורבים, וכן בחלק ממדגרות האווזים כמו גם ביונקים – סוסים ובקר.

בשנת 2000, היה זה השילוב של נדידת העופות השנתית העוברת מעל ישראל בחודשים אוגוסט-אוקטובר, עם שכיחות גבוהה של יתושים בתקופה זו של העונה, שגרם להתפרצות המחלה בצורה חריפה בישראל.

תקופת הדגירה של קדחת מערב הנילוס היא בין 5 ל-15 ימים. כמו שפעת, המחלה מתבטאת בצורה קלה ,היינו חום מלווה בכאבי ראש ולוע, הרגשה כללית רעה המלווה לעיתים בבחילה, הקאה או שלשול.

בהמשך יכולה להופיע גם פריחה, עם חולשת שרירים. הסיבוכים הנפוצים למחלה הם סיבוכים נוירולוגיים, של מערכת העצבים המרכזית. אבל בדרך-כלל, קדחת מערב הנילוס היא מחלה קלה, החולפת מעצמה ללא סיבוכים וללא טיפול ספציפי. אולם אכלוסיה הסובלת מפגיעה במערכת החיסונית, וכן אנשים מבוגרים, חשופים יותר לסיבוכי המחלה, בעיקר סיבוכים נוירולוגיים העלולים לגרום אף למוות.

אין כיום כל חיסון העשוי למנוע את ההידבקות בקדחת מערב הנילוס. כיום, ניתן בזמן המחלה לאבחן את הנגיף בבדיקת דם – בדיקה לסרולוגיה, המתבצעת במעבדות משרד הבריאות.

האמצעי היחיד לשבירת מעגל ההידבקות במחלה הוא הטיפול הסביבתי והאישי נגד אוכלוסיית היתושים. ראשית, יש לטפל במקורות הדגירה וההתרבות של היתושים, היינו מקווי-מים, בעיקר עומדים. במקביל, יש לדאוג להסברה והדרכה אישית להגנה מפני עקיצות יתושים. כך ניתן להתגונן מפני עקיצות היתושים וממילא מהעברת המחלה מהיתוש לאדם.

 מתוך "אצבע על הדופק" - הביטאון המקצועי של רופאי קופ"ח לאומית