ניתוח אוזניים

(OTOPLASTY)

פרופ' חגי צור,

מנתח פלסטי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

הבעיה

"אוזני חמור", "דמבו" הם כינויים הדבקים לעתים קרובות לילדים הנולדים עם אוזניים בולטות, עם "מפרשים" התופסים את הרוח. קשה להפריז בעוצמת הפגיעה הנפשית שכינויים כאלה גורמים לילד ולדימוי העצמי שלו. מי לא שמע על ילדים שנהגו בילדותם "להדביק" את האוזן לראש בעזרת פלסטר כל לילה? לצערנו זה לא עוזר. לכן רווחת כיום הנטייה להקדים את מועד הניתוח ככל שניתן.


שלוש שנים לאחר הניתוח בנער מתבגר.

 

סיבות לתופעה

האוזן הבולטת היא מום מולד הנובע ממעצור בלתי-ברור בהתפתחות סחוסי האוזניים אצל העובר, כנראה במהלך החודש הרביעי להריון. במקרים רבים זוהי נטייה משפחתית העוברת מדור לדור. הזווית הממוצעת שבין האפרכסת לקרקפת היא בת כ-30 מעלות, לעומת מקרים של אוזניים בולטות בהן היא עלולה להגיע ל-90 מעלות.

 

מתי לנתח

השאלה הראשונה של הורים המבחינים שהזווית הנוצרת בין הקרקפת לאפרכסת האוזן של ילדם חורגת מן המקובל היא: באיזה גיל אפשר לנתח? בדרך כלל נהוג לדחות ניתוחים קוסמטיים עד לאחר גיל ההתבגרות, כשהשלד הגרמי ורקמות הסחוס בגוף מגיעים לגמר התפתחותם. אבל, למרבה הפליאה, האפרכסת כמעט משלימה את תהליך צמיחתה בגיל שש עד שמונה. את הניתוח ניתן אמנם לבצע בהרדמה מקומית, אבל קשה לצפות מילד בן שש שישתף פעולה, אפילו הוא נבון ופיקח. לכן נוטים לדחות את הניתוח עד גיל 12-10. אולם אם הילד סובל מהערות החברים ומלחץ סביבתי ומבקש ניתוח, מתחשבים בפגיעה הנפשית ומקדימים את המועד, לפני התחלת הלימודים בבית הספר. אצל ילדות הבעיה פחות חריפה, כיוון שאפשר להסתיר את האוזניים ע"י השיער. אצלנו בארץ, מתעוררת הבעיה לפני הגיוס לצבא. החרדה מפני הספר הצבאי, המקצץ ומקצר את השיער ללא רחמים, דוחקת בבני-הנוער, שהבעיה מטרידה אותם למצוא לה פתרון עוד לפני מועד הגיוס.

 

מהלך הניתוח

ניתוח זה הוא פשוט והעיקרון המנחה אותו: עיצוב מחדש של הסחוס. בדרך כלל הפגם מתבטא בכך שחסר קיפול הסחוס המצוי באפרכסת האוזן הנורמלית, או שהדופן האחורי של האפרכסת גבוה מדי.

 

א. מבנה אפרכסת נורמלי. ב. מבנה האוזן הבולטת - חסר הקיפול בסחוס האפרכסת. ג. מיקום החתך בחלק של האפרכסת המאפשר הסתרת הצלקת.

 

מבצעים חתך במקום נסתר לעין, מאחורי האפרכסת (איור 2ג), מוציאים את עודף הסחוס, מעצבים את הקיפול המבוקש ויוצרים את הזווית הרצויה בין האפרכסת לגולגולת. אחר כך, חובשים את האיזור במעין תרבוש למשך מספר ימים. כשבוע לאחר הסרת התחבושת מוציאים את התפרים. לעתים יש לסחוס נטייה, כמו לקפיץ, לחזור לצורתו הקודמת. כדי למנוע זאת מקפידים במשך כחודש ימים לחבוש בשעות הלילה סרט, כמו של שחקני טניס, הגורם ללחץ קל על איזור האפרכסת והצמדתה לקרקפת.