שאיבת שומן

(Liposuction)

פרופ' חגי צור,

מנתח פלסטי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

כללי

החידוש בשיטה לשאיבת שומן הוא בפשטותה ובהקטנת הצלקת הכרוכה בחדירה לאיזורים עתירי השומן. על ידי החדרת צינורית לשכבת תאי-השומן ושאיבתם, ניתן להסיר לצמיתות את הצטברות עודף המשקל באיזורים מסוימים בגוף. שאיבת שומן מתאימה במיוחד לאנשים מתחת לגיל ארבעים, או לבעלי עור גמיש שבעייתם היא השמנה מקומית, באיזורים מסוימים בגוף.

 

האזורים השכיחים לשאיבת שומן בגוף: מותניים, ירכיים, עכוז, ברכיים.

 

רבים מאמינים בטעות, כי שאיבת שומן פותרת את בעית עודף המשקל - ולא היא. שאיבת השומן יעילה כאשר קיימת הצטברות של תאי-שומן באיזורי הגוף שהדיאטה וההתעמלות לא הועילו להם. למשל - המתניים, הקרסוליים, הירכיים, הברכיים, שיפולי הבטן, הסנטר הכפול והשדיים (אצל הגברים). מסתבר שאנו נולדים עם מספר קבוע של תאי שומן התופחים עקב עלייה במשקל. תאים אלה מתרבים ומתפתחים עד גיל ההתבגרות, אבל לאחר מכן מספרם יציב. כאשר מרזים, מתכווצים התאים הללו כמו בלון, אך אינם נעלמים. כאשר מסלקים את תאי השומן הללו בשאיבה, הם נעלמים ואינם חוזרים. כשמשמינים שנית, לאחר השאיבה, נודד השומן ומצטבר במקומות אחרים בגוף בהם נותרו תאי השומן בכמות המקורית. לכן, אנשים שעברו שאיבת שומן מתלוננים לעתים על השמנה באיזורים אחרים בגוף.

הצלחת שאיבת שומן תלויה לא רק במיומנות הרופא, אלא גם בסוג העור ובאיכותו. עור גמיש נוטה להסתגל לשינויים. אבל כאשר העור מאבד מגמישותו הוא נשאר רפוי ומדולדל לאחר השאיבה. במקרים כאלה אפשר להיעזר בשיטות נוספות, הכרוכות לעתים בניתוח המותיר צלקת. בדרך כלל, עד גיל 40, העור מגיב יפה ומתכווץ, כמו העור בבטן לאחר הלידה. אולם אין הכללות, מכיוון שלא הגיל הכרונולוגי הוא הגורם הבלעדי, אלא גם איכות העור, יש לעתים תוצאות משביעות רצון גם בגיל יותר מתקדם. כאשר יש צורך בשילוב של שאיבה וניתוח מקובל לעתים לעשות זאת בשלבים ולהמתין חדשים אחדים בין שתי הפעולות.

אנשים רבים, המוטרדים מהשמנת יתר באזור הצוואר, "הסנטר הכפול", יכולים להעזר בטכניקה של שאיבת שומן. תופעת ה"סנטר הכפול" היא לעתים נטייה מולדת ואפשר כיום לטפל בה בשיטה זו כבר בגיל צעיר, על מנת ליצור את הזווית המבוקשת בין הסנטר לצוואר. כאשר מתעוררת בעית הסנטר הכפול אצל מבוגרים, אפשר לשלב שאיבה עם מתיחה, משום שאחרי שאיבת השומן העור מדולדל ורפוי.

בעיה נוספת המטרידה אנשים צעירים היא צמיחת שדיים אצל גברים. לפעמים אפשר לשאוב את שומן השדיים אצל גברים, מה שעשוי לפתור את הבעיה ולחסוך מן האדם ניתוח מיותר וצלקות.

אפשר לנצל את הטכניקה של שאיבת שומן גם להרחקת גידולי עור שומניים תת-עוריים הקרויים ליפומות. גידולים אלה הם שפירים ובדרך-כלל הסיבה להרחקתם היא קוסמטית גרידא. לפני עידן שאיבת השומן נהגו להרחיק אותם באמצעות ניתוח שהותיר צלקת. אך לא כל ליפומה מתאימה לשאיבה. יש שהליפומה היא בגודל של זית או דובדבן אך היא יכולה להגיע גם לממדים של ביצה או כדור טניס.

השיטה אינה מתאימה לאנשים הסובלים מעודף משקל בכל חלקי גופם. תחילה עליהם להפחית ממשקלם, לשמור על משטר קפדני של דיאטה ופעילות גופנית ורק אחר-כך ניתן לבדוק אם יש איזורים בגוף שהדיאטה והתרגילים לא הועילו להם. על פי השיטה מסלקים תאי שומן מאיזור מסוים שאינו מגיב לירידה במשקל, אבל לא מן הגוף כולו.

 

לפני ואחרי שאיבת שומן מהירכיים והעכוז

 

כמות השומן שאפשר לשאוב מן הגוף בניתוח אחד מוגבלת. גם אצל נשים הסובלות מצלוליט, אותם שקעים וגומות בעור, בעיקר בירכיים, התוצאות אינן כה מוצלחות. אפילו אם אותן נשים מתאימות לשאיבה מכל בחינה אחרת, העור במקרים אלו אינו גמיש ומתכווץ בצורה בלתי סדירה, תוך כדי יצירת גומות בולטות יותר. זוהי בחירה אישית ויש נשים המעדיפות עור גלי על הצטברות של עודף שומן. התוצאה תלויה גם בכמות הנשאבת. ככל שהכמות גדולה יותר, כן רב יותר הסיכוי גם בעור ללא צלוליט שפניו לא יהיו חלקים. מעטפת העור צריכה להיות אלסטית דיה כדי להסתגל לשינוי ולא תמיד מתכווץ העור העודף בהתאם.

מהלך הניתוח

עוד לפני נטילת תרופות ההרגעה, משרטטים על גוף המועמדת לניתוח את גבולות השאיבה. השרטוט נעשה בעמידה כיוון שבשכיבה העור והשומן משתפלים לצדדים ויש עיוות של התמונה.

דרך חתך קטן שארכו כחצי ס"מ, מחדירים צינורית מתכת לתוך שכבת השומן התת-עורי ועל-ידי תנועות הלוך ושוב משחררים את תאי-השומן ושואבים אותם לתוך הצינורית וממנה למכל איסוף שקוף ומכויל, כדי שהמנתח יוכל לעקוב כל הזמן אחרי הכמות הנשאבת והרכבה. כמות השומן שניתן לשאוב מהגוף בפעם אחת היא מוגבלת. לא נהוג לשאוב כמות העולה על 3-2 ק"ג, כדי לא לערער את מאזן הנוזלים בגוף. אם כמות השומן לשאיבה גדולה יותר, חוזרים על הפעולה כעבור חודשים אחדים. משך הניתוח תלוי, כמובן, באיזור ובכמות השומן. הזמן הממוצע הוא כשעה וחצי. לאחר הניתוח חובשים את המקום בחבישת לחץ. באיזור הבטן והירכיים נהוג להמליץ על לבישת חגורה במשך שלושה עד שישה חודשים, כדי למנוע נפיחות. במקרים של שאיבת שומן בגפיים התחתונות משתמשים בגרביים אלסטיים במשך תקופה דומה לפחות.



מתוך "עיצוב אנושי - ספר הניתוחים הפלסטיים", בהוצאת כתר.