ניתוח אף

(Rhinoplasty)

פרופ' חגי צור,

מנתח פלסטי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

כללי

החוטם הוא האיבר הבולט ביותר בפנים ועל-כן מושך תשומת לב. רבים מהפונים לניתוח אף חוששים שאף חדש ישנה את אופי הפנים והאישיות שלהם. החשש מוצדק לפעמים ולכן יש להקפיד על התאמת עיצוב האף לאישיות ולמראה הכללי. ניתוח אף הוא אחד הניתוחים המבוקשים ביותר בתחום הניתוחים הפלסטיים. למרות שהניתוח פשוט לכאורה, צריך להכיר לפני ולפנים את מבנה האף והאנטומיה שלו ולהיעזר לא רק בידע אלא גם בדמיון ובחוש המישוש. הניתוח מתבצע דרך הנחיריים כך שאזור הניתוח אינו חשוף לעין ולכן תוצאות הניתוח תלויות במידה רבה בניסיון ובמיומנות של המנתח. מהו קנה המידה לניתוח אף מוצלח? זהו אף שנראה כל כך טבעי, עד שאין מבחינים בשינוי והוא משתלב ביתר האיברים בפנים.


אנטומיה של האף: חלקו העליון של שלד האף הוא גרמי (עצם) וחציו התחתון סחוסי.

 

באיזה גיל אפשר לעבור ניתוח אף

התפתחות השלד הגרמי והסחוסי (איור 1) של האף נמשכת בערך עד גיל שש-עשרה. אצל בנים יכולה התפתחות האף להשתהות במקצת. אצל בנות, ההתפתחות לפעמים מקדימה ואפשר לעתים לנתח לפני גיל שש עשרה, תלוי בקצב ההתבגרות. אפשר לבצע את הניתוח גם במבוגרים, אבל בגיל מתקדם העור גמיש פחות ומקשה על העיצוב המדויק.

 

השינויים בזוית שבין השפה העליונה לגבול התחתון של האף. (א) אף נפול - זוית חדה. (ב) אף גברי טיפוסי - זוית ישרה. (ג) אף סולד - זוית קהה. (ד) אף נשי טיפוסי - זוית קהה מתונה.

 

מטרות ניתוחי אף

עיצוב האף נועד לא רק להקטין את גודלו, אלא גם להצר את הנחיריים, לעדן את קצה האף, או לבנות זווית מתאימה יותר בינו לבין השפה העליונה (איור 2). לעתים, יש צורך דווקא להגדיל את האף או חלק ממנו, כמו למשל במקרה של גשר גרמי פחוס, או אף "כפתור". כאשר שוקלים ניתוח אף, יש להתחשב גם בצדודית כולה, ובעיקר ביחס שבין האף לסנטר.

צלקות

רבים סבורים שבניתוח אף אין צלקות. זו טעות - אין ניתוח בלי צלקת, אלא שהמנתח הפלסטי משתדל להסתיר את הצלקות ומשתמש בנחיריים ובקפלי עור טבעיים לשם הסוואה. בניתוח אף רגיל, הצלקות הן בתוך האף, לכן אין רואים אותן.

מחיצת האף - ספטום

באף שני חללים - ימני ושמאלי, המופרדים על ידי מחיצה (ספטום) שלעתים היא עקומה וגורמת להיצרות ולחסימה חלקית או שלמה של כניסת האוויר דרך הנחיר. יש אנשים המתקשים בנשימה דרך נחיר אחד או שניים. אם הגורמים לכך הם סטייה של מחיצת האף או תפיחויות של הקונכיות (פוליפים בלשון עממית) אפשר לטפל בהפרעות אלה במהלך הניתוח. לא תמיד מודע הפונה לניתוח, לבעיות אלה העלולות לגרום הפרעות לאחר הניתוח. אם קיימת מלכתחילה סטייה של מחיצת האף ומעבר האוויר הוא צר, הרי שהצרת האף לצורך שיפור המראה עלולה להחריף את הבעיה. בדיקה יסודית של האף לפני הניתוח וניתוח משולב של האף והמחיצה עשויים למנוע הפרעה כזו בשלב מאוחר יותר.

 

מבט אל חלל האף דרך הנחיר. א. מחיצת האף עקומה, צמודה לקונכיות האף (פוליפים), וגורמת להיצרות המעבר וקשיי נשימה דרך הנחיר. ב. לאחר תיקון הסטייה של מחיצת האף (ספטום), חלל האף פתוח יותר ומקל על מעבר האויר.

 

מהלך הניתוח

עקרון הניתוח הוא עיצוב שלד האף, הגרמי והסחוסי וניצול התכונה האלסטית של העור הנצמד לשלד המשופץ. כל ניתוח שונה מקודמו ואין שיגרה. יש מקרים בהם מתמקדים ביישור הגבנון (הקימור). באחרים מתמקדים בעידון קצה האף או הצרת הנחיריים ולפעמים נוסף גם טיפול במחיצת האף כדי להקל על הנשימה. הניתוח נערך בד"כ בתוך האף, דרך הנחיריים. לכן הצלקות הן פנימיות. החדירה דרך חתך בנחיר, מבפנים, מאפשרת למנתח לנסר את עצם האף, לעדן את העצמות ולעצב את האף לפי הצורך. בד"כ משתמשים בתפרים נספגים מאליהם, כך שאין צורך בהוצאתם. אולם לצורך הצרת נחיריים משתמשים בתפרים רגילים. מוציאים אותם תוך ימים ספורים כדי שלא ישארו סימנים וצלקות.

 

ניתוח אף בנערה צעירה. שילוב של עיצוב עצמות האף והסחוסים, הסרת הגבנון, והרמת קצה האף (שנה וחצי לאחר הניתוח).

 

סיבוכים

אלפי ניתוחי אף מתבצעים מידי שנה ובדרך כלל תהליך ההחלמה שפיר. הסיבוכים נדירים, אבל לפעמים יש תקלות. למזלנו, מספרן מועט יחסית. לפעמים מתחיל האף לדמם שוב כשבוע לאחר הניתוח. אין לשכב על הגב, אלא לשבת ולהטות קצת את הראש קדימה. אפשר להיעזר במגבת כדי לספוג את הדם הניגר. אם הדימום חזק ואינו פוסק אחרי זמן קצר יש להתקשר עם הרופא. רוב המנותחים חוזרים לפעילות יומיומיות לאחר עשרה ימים עד שבועיים. יש להמנע מקינוח האף במשך שבועיים-שלושה, לאחר הסרת הגבס. יש להמנע מפעילות הכרוכה במאמץ, כמו ריצה או התעמלות, לפחות בשבועות הראשונים. כמו כן רצוי להמנע מתרגילי התעמלות הכוללים כפיפות ועמידות ידיים וראש. יש להמנע גם מחשיפה יתרה לשמש לפחות למשך שלושה חודשים.



מתוך "עיצוב אנושי - ספר הניתוחים הפלסטיים", בהוצאת כתר.