הקטנת שדיים

(REDUCTION MAMMAPLASTY)

פרופ' חגי צור,

מנתח פלסטי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

כללי

הניתוח להקטנת חזה הוא ניתוח שיש לו הצדקה רפואית ולא רק אסתטית משום שהוא משפר לא רק את מראה השדיים אלא גם את היציבה. משקל השדיים עלול לגרום כאבי גב ועקמומיות עמוד השדרה. גם להשלכה הפסיכולוגית משקל רב, במיוחד כשמדובר בנערות בגיל העשרה ובנשים צעירות. רק מי שנשא את המשא הכבד הזה על הכתפיים יכול להבין את גודל המעמסה הפיזית והנפשית. 'מחלבה', 'תנובה', 'מרפסת', הן רק דוגמאות אחדות לעקיצות ולחידודי הלשון המלווים את הנשים שהחזה שלהן שופע יותר מהמקובל.


הקטנת שדיים בנערה בת 17 לפני, ומספר חודשים אחרי

 

מתי להקטין?

בדרך כלל, המבקשות הקטנת שדיים הן נשים לאחר לידות והנקות או נערות צעירות, שהשדיים החלו להתפתח אצלן בגיל צעיר והגיעו לממדים המפריעים להן. בדרך כלל יש לבעיה זו קשר תורשתי. אם לא אמא, הרי הסבתא או הדודה סבלו מאותה בעיה. נערות אלה, המגיעות לגיל ההתבגרות, חייבות להתאזר בסבלנות כי אי אפשר לנתח את החזה עד שמשוכנעים שהשד הגיע לגמר התפתחותו. ממתינים לראות אם אין שינוי בגודל השד, בדרך כלל בגיל 17-16.

 

בעית הגודל

השדיים משתנים עם הגיל. מה שהיה יפה וזקוף, צנח, הידלדל והתבלה. כמובן שלאחר לידות והנקות עלולה הבעיה להחריף כאשר משקל השדיים גדל. לפעמים, מרוב כובד, חותכות רצועות החזייה בעור ויוצרות פסים, מעין תעלות בכתפיים. בעיה נוספת הנפוצה באקלים חם כשלנו היא, גרויים ופטריות מתחת לקפל השד, במקום המגע עם עור החזה. תלונה שכיחה נוספת היא על קשיי יציבה וכאבי גב. מסתבר שחזה שופע, המשמש מושא למבטי ערגה גבריים יכול להפוך למשא לא קל. תופעת הגב העקום, עליה מתלוננות נשים, נובעת לא רק מכובד המשקל אלא כנראה גם מנטייתן "להסתיר" את החזה הגדול ע"י קימור הגב. לכל הפונות להקטנת שד, הסובלות גם מעודף משקל, מומלץ לשמור על משטר קפדני של דיאטה לפני ואחרי הניתוח. אגב, תנודות חדות במשקל משפיעות על צניחת החזה.

 

השינויים ההדרגתיים החלים בשד במהלך החיים. הקו המרוסק מדגיש שהקפל התת-שדי נשמר במקומו, בעוד שהפטמה צונחת בהדרגה.

 

 

כיצד מקטינים

רבים סבורים שבניתוח אף אין צלקות. זו טעות - אין ניתוח בלי צלקת, אלא שהמנתח הפלסטי משתדל להסתיר את הצלקות ומשתמש בנחיריים ובקפלי עור טבעיים לשם הסוואה. בניתוח אף רגיל, הצלקות הן בתוך האף, לכן אין רואים אותן.

 

שלבים במהלך הניתוח להקטנת חזה א. הרחקת עודף העור ורקמת השד ב. הרמת הפטמה למקומה החדש ג. תפירת העור מתחת לפטמה ובקפל התת-שדי.

 

הבעיות הכרוכות בניתוח

יש שיטות רבות ומגוונות לניתוח זה, אבל בכולן אי אפשר להמנע מצלקות היות ומקטינים לא רק את נפח השד מבפנים, אלא גם את המעטפת החיצונית, את העור. ברוב השיטות מעצבים את הצלקת בצורת עוגן: צלקת טבעתית סביב ההילה, צלקת אנכית מההילה מטה וצלקת אופקית בקפל התת-שדי. בתקופה שלאחר ניתוח הקטנת השד, חשוב ללבוש חזייה טובה כי הלחץ על הצלקת מונע את התפתחותה, ידוע למשל, שבשלב של החלמה מכוויות משתמשים בחליפות לחץ כדי לטפל בצלקות ולמנוע את שיגשוגן. בעיה אחרת שיש לתת עליה את הדעת לפני ההחלטה על הניתוח, היא התחושה של הגרוי הארוטי באיזור הפטמה. משתדלים לא לגרום לפגיעה בתחושה באיזור זה, אבל לא תמיד אפשר לצפות זאת מראש. ישנם מקרים בהם אותה שיטה ואותו מנתח מניבים תוצאה שונה ואפילו באותו ניתוח, שד אחד משמר את התחושה והצד השני נפגע. תופעה זו מתרחשת באחוז קטן מן המקרים, אבל חשוב לדעת על כך מראש. בניתוח להקטנת חזה חייבים להסיט את הפטמה ממקומה ועל כן מנתקים אותה ממרבית בלוטות השד המייצרות את החלב. פטמה צנוחה היא פטמה הנמצאת מתחת לקפל התת-שדי ואחת המטרות של הניתוח היא לא רק להקטין את השד, אלא גם לעצב אותו מחדש.

 

הזזת הפטמה

עיצוב השד מחייב הזזת הפטמה. מהו המיקום האידיאלי של הפטמה? לאחר מדידות של מאות נשים, מצאו שהמרחק בין אמצע בסיס הצוואר לפטמות שוה למרחק שבין שתי הפטמות (איור 4). כלומר, נוצר משולש שווה צלעות שאורך הצלע שלו בדרך כלל 22-20 סנטימטר. הפטמה צריכה להיות ממוקמת בגובה אמצע הזרוע לערך - בין הכתף למרפק.

מיקום הפטמה האידאלי

 

קיימות שיטות בהן מנתקים את הפטמה ומעבירים אותה למיקומה החדש באופן חופשי, כשתל, אבל זה גורם לניתוקה מכלי הדם ומהעצבים. אם רוצים לשמר את התחושות של הפטמה, מזיזים אותה בעזרת "גבעול", רצועה של רקמת שד המכילה כלי דם ועצבים המזינה את הפטמה ומעצבבת אותה. עם הקטנת השד מרחיקים רקמת שומן ובלוטות חלב. בלוטות החלב שנשארות קשורות לגבעול הצר המחובר לפטמה מאפשרות יצירת חלב, אבל בכמות מוגבלת ולא מספקת להנקה.

 

ניתוח והחלמה

הניתוח, הנערך בהרדמה כללית, נמשך כשלש שעות ומחייב אישפוז ליממה. מומלץ להצטייד בחזייה במידה קטנה יותר מן המידה הנוכחית, כדי להשתמש בה כתמיכה נוחה, המחזיקה את השד ומשמשת תחבושת לאחר הניתוח. ניתוח זה מחייב תכנון מוקדם וקפדני. השרטוט המדויק של קווי החתך נעשה בעזרת מחוגה וסרגל ובמצב של ישיבה או עמידה ולא בשכיבה כשהשד רפוי ו"נשפך" לכל כיוון.

 

קוי השרטוט לתכנון הניתוח להקטנת שדיים. ניתן גם לשים לב לחריצים הנוצרים בכתפיים מלחץ רצועות החזיה בגלל כובד המשא.

 

רוב השדיים אינם סימטריים ובהזדמנות זו אפשר להשוות את שני הצדדים. במהלך הניתוח שוקלים את כמות השומן שמסירים מכל צד. צריך לציין שכאשר השד גדול, האיזור סביב הפטמה, ההילה, אף הוא גדול מהמקובל. לרוב, קוטר ההילה נע בין שלושה לארבעה ס"מ, אבל בחזה גדול, יכולה ההילה להגיע לקוטר של שישה עד שמונה ס"מ. לכן, כאשר מעצבים מחדש את השד, מקטינים גם את ההילה. במהלך הניתוח מקפידים שלא לפגוע באספקת הדם ובעיצבוב של הפטמה על מנת למנוע נמק או אובדן תחושה. רצוי ללבוש חזייה מתאימה יומם ולילה במשך מספר חודשים לאחר הניתוח כדי ליצור לחץ וע"י כך למנוע התפתחות צלקות בולטות וגסות.