תסמונת רייטרפרופ' אברהם וינברגר,מנהל מחלקה פנימית ב', מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, פתח תקוה. תסמונת רייטר שכיחה אצל גברים יותר מאשר אצל נשים, מופיעה בעיקר אצל צעירים, נדירה בילדים וקשישים, ונפוצה בכל העולם. הגורם השכיח לתסמונת הוא זיהומי: וירוס או חיידק. אחד הגורמים להופעת תסמונת רייטר הוא האורגניזם הנקרא קלמידיה, שמועבר במגע מיני. תסמונת רייטר עלולה לתקוף בגלים. במשך השנה יכולות להיות תקופות ארוכות ללא כאבים ומדי פעם התפרצות של כאבי מיפרקים או כאבי גב תחתון יחד עם דלקת הענבל בעין. למחלה זו צורת הופעה נוספת, שבה ישנם כאבים ונפיחות בחלק מהמיפרקים כל ימות השנה. בדרך כלל לא נוצרים עיוותים של המיפרקים במחלה זו. תסמיניםשלושת מאפייני התסמונת הם:
החולים סובלים מכאבי גב תחתון ומיפרקים נוספים, כמו הברך והקרסול. במקרה של כאבים בגב התחתון צילומי עמוד השדרה המתאימים מראים אי-סדירות של המיפרק הסאקרואיליאקלי, המיפרק המחבר את עמוד השדרה לעצמות האגן. חלק מהחולים מתלוננים על שלשול המופיע לפני כאבי הגב וכאבי המיפרקים. אצל הסובלים מהתסמונת עלולה להופיע דלקת הלחמית, המתבטאת באודם קשה של שתי העיניים, החולף בדרך כלל לאחר כמה ימים. דלקת העינבית שכיחה אף היא; זוהי דלקת של החלק הקדמי של הלשכה בעין, המתבטאת בכאבים עזים בעין. מצב זה מצריך טיפול מידי בקורטיזון מקומי, ואם טיפול זה אינו עוזר, ניתן טיפול בתרופות דרך הפה או דרך הווריד, מחמת החשש לאיבוד הראייה. דלקת השופכה מתאפיינת לרוב בצריבה בעת הטלת שתן וכן בדחיפות בהטלת שתן. בתסמונת רייטר לעומת זאת, יש שהחולה אינו מרגיש כל סימן. לעתים ישנה הפרשה שקופה מהשופכה, וכן מופיעות שלפוחיות קטנות סביב השופכה, היכולות להפוך לגדולות ולכסות את איבר המין, תמונה אופיינית לתסמונת. בדיקת השתן מצביעה על ריכוז מוגבר של כדוריות לבנות. התופעות הנזכרת חולפות לאחר מספר ימים או תוך מספר שבועות. בין 10% עד 30% מהחולים סובלים מנגעים בכפות הרגליים, המופיעים כחודש עד חודש וחצי אחרי תופעות הצריבה במתן השתן. תופעות בעור ובריריות האופיניות לתסמונת זו כוללותכיבים שטחיים בחלל הפה, בחלק העליון של הלשון ובאזור החיך והלוע. כיבים אלה מתחילים בצורת שלפוחיות קטנות, שהופכות בשלב מאוחר יותר לכיבים שטחיים. נגעים אלה אינם כואבים. בתסמונת עלולים להופיע כאבים באזור העקבים בשני הצדדים. הסיבה לכאבים היא גדילתה של עצם חדשה בחלקים התחתונים והעליונים של עצם העקב. יש לציין שהכאבים יכולים להיות גם כתוצאה מדלקת של גיד אכילס. אזור הגיד רגיש מאוד ונפוח, ולעתים מופיעה בו אדמומיות קלה. אבחנהיש לפעמים קושי להבדיל בין תסמונת רייטר לבין מחלת בכטרב, עקב הדמיון הרב בינהן. שתיהן פוגעות בצעירים ויותר בגברים מאשר בנשים. בשתי המחלות הפגיעה היא בעמוד השדרה וגם במיפרקים ההיקפיים. הן במחלת רייטר והן במחלת בכטרב יזוהו חלבוני סיווג הרקמות מסוג 27Bבדם של החולים, אם כי בשכיחות גבוהה יותר אצל חולי מחלת בכטרב מאשר בתסמונת רייטר. ברייטר נפגע עמוד השדרה התחתון. הפגיעה אינה מתפשטת כלפי מעלה במעלה החוליות, לעומת חולי בכטרב שברובם נפגע עמוד השדרה הגבי והצווארי. במחלת רייטר נפגע רק מיפרק אחד ולא שני המיפרקים הסאקרואיליאקלים כמו במחלת בכטרב. דלקת השופכה (אורטריטיס) שכיחה יותר ואופיינית יותר לרייטר. התקשות והרס המיפרק, כמו מיפרק הירך, נדירה מאוד ברייטר ושכיחה יותר במחלת בכטרב. בדיקות הדם השגרתיות הן תקינות, מלבד שקיעת הדם שעלולה להיות מוחשת וכן הימצאות חלבון הנקרא CRP, שכמותו בדם גבוהה מהתקין. טיפולהטיפול המקובל נעשה בתכשירים מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידלים (אינם מכילים קורטיזון), כגון אינדומד, נקסין ווולטרן. לעתים יש צורך להשתמש בתרופות ציטוטוקסיות, כמו מטוטרקסט או בתרופה הנקראת סאלאזופירין. הטיפול בכיבים הוא מקומי - שמירה על ניקיון הפה ושימוש במשחות המכילות סטרואידים. יש המסתפקים בשטיפות חיטוי בלבד. כיבים אלה נעלמים במשך הזמן ולא משאירים צלקות. החולה יכול להגיב טוב מאוד לטיפול התרופתי המקובל, והתסמונת עשויה להיעלם תוך כמה שבועות. מאידך גיסא, תסמונת רייטר עלולה לעבור לשלב הכרוני, ומדי כמה חודשים עלולים להופיע כאבי גב, המלווים בכאבי מיפרקים אחרים. לעתים נדירות מגיע מיפרק למצב שבו יש להחליפו. ההוראות להשתלת (החלפת) מיפרק בתותב זר הן כאבים בלתי נסבלים והפרעה בתפקוד עקב הפגיעה במיפרק. ביצוע ההשתלה מותנה בגיל החולה ובמצבו הבריאותי הכללי. מאחר שאורך החיים של השתל הוא 12-15 שנים, יש לקחת בחשבון כי השתלת מיפרק בגיל צעיר תחייב החלפתו באחר פעם או פעמיים במרוצת חייו של החולה. פרוגנוזהלרוב ניתן להשתלט על התהליך הדלקתי ולהאט את התקדמותו, או אף לעצור אותו, ולהביא להפוגה במחלה, כך שברוב המקרים לא מגיע החולה לשלב שבו מופיעים עיוותים של המפרקים הנגועים. בדרך כלל החולה מסוגל לתפקד עם נכות לא גדולה ככל שהדבר נוגע למיפרקים ההיקפיים. |