תיירות ספורטיבית

ותיירות אקולוגית

דפוסי התיירות בעולם משנים את פניהם. תיירות הספורט והנופש הפעיל אינה עוד נחלתם של צעירים בלבד, הלהיטים היום הם צעדות, אופני הרים, ניווט ברכב שטח, טיול, ספארי, מסעות בשלג, שייט, גלשנים, צלילה ועוד.

 ד"ר אשר משיח,

 המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט.

הנופש הפעיל

הגידול העצום במספר התיירים בעולם בשנים האחרונות נובע בעיקר מתוך שינויים רבי משמעות בעולם התיירות הבין-לאומי בכל הקשור לדפוסי התיירות וליעדיה. הפופולריות של התיירות "הפעילה" לעומת התיירות הפסיבית ההולכת וגוברת גם בקרב בני ארבעים ומעלה. התחזית לשנות האלפיים מצביעה על "הסתובבות" של כמיליארד תיירים ברחבי העולם בכל זמן נתון.

מהם שינויים אלו וכיצד הם באים לידי ביטוי?

  1. צפיה בארועי ספורט. חל גידול רב בכמות התיירים חובבי הספורט, הנוסעים מקצה העולם ועד קצהו כדי לצפות במופעי ספורט בין-לאומיים, כגון: המשחקים האולימפיים, אליפות העולם בכדורגל, אליפויות עולם ותחרויות בינלאומיות חשובות בענפי ספורט שונים ועוד.
  2. עיסוק בספורט. חל גידול משמעותי בתיירות "הספורטיבית". הכוונה לכל אותם תיירים הבוחרים לעסוק בחופשתם בפעילות גופנית מסוגים שונים. הדוגמא הטובה ביותר הם גולשי הסקי היוצאים מדי חורף לאתרי סקי במקומות שונים בעולם. אלה הם למעשה תיירי הספורט האמיתיים, המשלבים פעילות גופנית אינטנסיבית עם פעילות נופש.
  3. תיירות נופש פעיל. התיירות ההמונית התבססה עד לפני זמן לא רב על תיירות פסיבית, זו המכונה בספרות המקצועית תיירות שלושת הS- Sun, Sand and Sea (שמש, חול וים), בעקבות הצלחת התיירות "הנושאית" בספורט החלו להתפתח ענפים נוספים של תיירות ספורטיבית-נופשית: פעילויות כגון טיולי הליכה, טיולי אופניים, גולף וכדומה. חברות טיולים רבות מתמחות היום במסלולי טיולים ואתרים הכוללים פעילויות גופניות שונות (דן, 1996).
  4. תיירות אקולוגית. התיירות האקולוגית, זו המשלבת תיירות עם פעילות לשמירת הטבע ואיכות הסביבה, קיימת כבר שנים רבות, אך בשנים האחרונות היא תפסה תאוצה בעיקר משום ההתעוררות של תנועות "הירוקים" בעולם. אלה הביאו לכך שניתן לתייר ולטייל במקומות שונים בעולם, כולל באזורים נידחים ללא הריסת הטבע ותוך שילוב של מאמצים גופניים. ואכן, הדרישה כיום היא לאותו סוג של פעילות תיירותית המשלבת פעילות גופנית, תרבות וצפייה בטבע. למשל: טיפוס הרים, ביקור בפארקים לאומיים, טיולים בג'ונגלים של אפריקה, טיולי ספארי וניווט ברכבי שטח במדבריות, צפייה בחיות באזורי הגידול הטבעי שלהם, מסעות בשלג ועוד.סקר נרחב שבדק את פרופיל התייר האקולוגי בארצות-הברית, מצא שהפעילויות הגופניות המועדפות על התייר האקולוגי (על-פי סדר העדיפויות) הן כדלהלן: הליכה, שייט בקיאקים ובקאנו, טיפוס הרים, דייג, גולף, גלשנים, צלילה, סקי, טניס, רכיבת אופניים ואופני הרים (ברנסטין, 1995).

שמירת הטבע

קניה היא דוגמה טובה להתפתחות התיירות האקולוגית. כבר בתחילת המאה נסעו ציידים לבנים לצוד, ללא הבחנה, חיות בר בקניה כדי לסחור בעורות ובשנהב, תופעה שגרמה להכחדה כמעט מוחלטת של מינים שונים של חיות באפריקה (אולינדו, 1991). רק לחץ בין-לאומי כבד על ממשלת קניה הביא לכך שבתחילת שנות השבעים נאסר לחלוטין הציד בקניה. את משלחות הציד החליפו קבוצות תיירים, בבחינת "Come to shoot in Kenia with Your Camera".

דוגמה נוספת היא יערות הגשם בקוסטה-ריקה. יערות אלו עמדו בפני סכנת הכחדה בתחילת שנות השישים, בעקבות לחץ של מהנדסים וקבלנים לפתח אזורים נידחים אלו. רק הפעלת לחץ נגדי של מוסדות מחקר בין-לאומיים מנעה את כריתתם של יערות הגשם, וכיום כל האזור הוא שמורת טבע בין-לאומית המתוחזקת על-ידי אונסקו (רווינסקי, 1991).

המקומי כמדריך טיולים

אחד היתרונות בהתפתחות התיירות האקולוגית בעולם הוא שילובם של התושבים המקומיים בפיתוח התיירות באותם מקומות, תוך כדי ניצולו של פיתוח כזה לתועלת הכלכלה המקומית. לדוגמה - שילוב של אנשי שבטים שונים באפריקה כמדריכי טיולים, שילוב של שבטי הבדואים בצפון אפריקה (וגם אצלנו) בהקניית המורשת, הפולקלור והתרבות המקומית, שילוב השבטים הסאמיים בפינלנד כמדריכים בערבות השלג ועוד.

ומה קורה בארצנו הקטנה שאינה משופעת ביערות עד, בהרים נישאים ובערבות שלג אין-סופיות, מתברר שגם כאן חלו שינויים בשנים האחרונות. תיירים רבים יותר - טיילים מקומיים ותושבי חוץ - מחפשים באתרי תיירות את אותן אטרקציות המשלבות פעילות גופנית ונופש. האפשרויות המוצעות היום על-ידי בתי-מלון ובתי-הארחה למיניהם - טיולי הליכה, גלישת מצוקים, שייט, רכיבה לסוגיה, נסיעה ברכבי שטח וכיו"ב - הולכות וגדלות בשנים האחרונות.

בסקר שנערך בשנת 1998 נשאלו טיילים ישראלים בירושלים ובאילת מה הם מחפשים בחופשתם. 33% מהטיילים בירושלים השיבו פעילות ספורטיבית ו-41% נופש פעיל. 47% מתיירי אילת חיפשו את הפעילות הספורטיבית ו-57% נופש פעיל. נתונים אלו מצביעים על כך שהשינויים במגמות התיירות בעולם אכן קורים גם אצל הטייל הישראלי.

סיכום

תיירות הספורט, תיירות הנופש הפעיל והתיירות האקולוגית יצרו סוג חדש של תיירות בעולם, לרווחת מדינות היעד (שיפור תשתית התיירות, העסקת עובדים רבים יותר וכיו"ב), לפיתוח המודעות לשמירת החי, הטבע והנוף ולהגברת העניין בסוגיות המעסיקות את מפלגות הירוקים במדינות שונות בעולם. תיירות חדשה זו איננה נחלתם של צעירים בלבד. מתברר שניתן לעסוק בתיירות המשלבת פעילות גופנית גם, ובעיקר, בגילים מבוגרים יותר.

רשימת מקורות

  1. פליישר, ע., רותם, א. ובנין, ת. (1993). כיוונים בפיתוח פעילויות פנאי, נופש ותיירות במגזר הכפרי - גורמי ביקוש והיצע. המרכז ללימודי הפיתוח, רחובות.
  2. פליישר, ע. וחב'. (1996). תיירות בגיל המבוגר - הערכת הפוטנציאל לגבי שוק התיירות בארץ. המרכז ללימודי הפיתוח, רחובות.
  3. רותם למחקר ואבחון שיווקי. (1998). דו"ח סקר תיירות פנים. משרד התיירות, ירושלים.
  4. Bernstein, A. (1995). The Ecolodge Sourcebook of
        Planners and Developers.
    The Ecotourism Society,
        Vermont U.S.A.
  5. Bramham, P., Henri, I. (1993). Leisure Policies in
        Europe.
     CAB International Wallingford, Oxon U.K.
  6. Dann, G. M. S. (1996). The Language of Tourism. CAB
        International Wallingford, Oxon U.K.
  7. Drake, S. P. (1991). Local participation in Ecotourism
        Projects. in: Whelan, T. Nature Tourism - Managing the
        Environment
    . Island Press, Washington D.C.
  8. Olindo, P. (1991). The Old Man of Nature Tourism: Kenia,
        in: Whelan, T. Nature Tourism - Managing the
        Environment
    . Island Press, Washington D.C.
  9. Richards, G. (1996). Cultural tourism in Europe. CAB
        International Wallingford, Oxon U.K.
  10. Rovinski, Y. (1991). Private Reserves, Parks and
        Ecotourism in Costa Rica. in: Whelan, T. Nature Tourism -    Managing the Environment. Island Press, Washington
        D.C.

מתוך "החינוך הגופני והספורט"
כרך נ"ד 6, אלול תשנ"ט-תשרי תש"ס
, אוגוסט 1999
בהוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט