הוספת הודעההוספת תגובה פורום ליקויי למידה - ראש הפורום

מכתב שלא נכתב לסייעת

ד"ר נויה ספקטור(15.7.2015, 9:51)

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

בגליון "לאישה" (13.07.2015) מתפרסם השבוע "המכתב שלא נכתב", מכתב אפ של ילד אוטיסט לסייעת האישית שליוותה אותו במשך שנת הלימודים החולפת בגן.

האם כואבת את מצבו של בנה, מאשימה את הסייעת בכך שלא מימשה את הציפיות כי "יש עבודות שצריך לעשות לא בשביל הכסף, אלא בתחושת שליחות, מתוך רגשות של אהבה ומרצון לתת...אומרים שמי שעובד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים יש לו נשמה ענקית, מחבקת, בעלת נתינה אינסופית. אומרים. ואני האמנתי..." האם מאוכזבת מן הסייעת שלא סייעה לילד לקשור קשרים חברתיים, להביע את עצמו ולהשתלב בין הילדים בגן, "את היית אמורה להיות לידו בגן, לשאול במקומו את נדב, את גור או את אלה: תגידו, רוצים לשחק אתי? רוצים לשבת לידי במפגש? רוצים לראות משהו מקסים שיצרתי? את היית אמורה לתווך בינו לבין החברים בגן כדי שאחר הצהריים יוזמן פעם לבית של מישהו אחר...כדי שירגיש שייך ולא בודד...רק בסוף השנה הבנתי...שהעדפת לשתות כוס קפה ולשבת בצל עם שאר הסייעות...שם שוחחתן ודאי כל מתכונים או על בגדים, והשארת את הילד שלי לבד במערכה..."

הכתובת היא משרד החינוך:

משרד החינוך מאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתלב בגן רגיל, עם סייעת צמודה. ההורים מעוניינים בדרך זו ופעמים רבות מתנגדים להפנייה לגן של החינוך המיוחד. בגן "רגיל" יש ילדים רבים מדי לילד מתקשה חברתית, יש גרויים רבים מדי, יש המולה ובלבול ושאון וקשיים שמעצימים את הקשיים של הילד בעל הצרכים המיוחדים. עדיף - להתחיל בגן קטן, ולעבור לשילוב בגן רגיל בשלב מאוחר יותר, אם יימצא מתאים.

ואשר לסייעת: אני לא מכירה את הסייעת הזו, אני לא בטוחה שהיא בחרה את העבודה מתוך מידע-ידע-הבנה של מה שמצפה לה ומה שמצופה ממנה, אני לא מאמינה שמי שהמליץ והפנה אותה לעבודה הזו גם ידע לספק לה הכנה והדרכה.

להורים, גם במצוקתם, חשוב לדעת שככל שאדם אוהב את עבודתו ואפילו חש שליחות, אין למעסיק שלו זכות לבוא ולתבוע ממנו הקרבה, עבודה ללא שכר, אהבה ללא גבול.

בברכה,
ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד