הוספת הודעההוספת תגובה פורום התמכרויות לסמים - ראש הפורום

גמילה וחזרה ללא אפקט

שואל(22.6.2019, 22:01)

שלום ד"ר הרמן.

כסובל מהפרעת חרדה כרונית, לאחר ניסיונות תרופתיים רבים, הייתי מאוזן היטב תחת התרופות VIEPAX XR 150 MG ּ+ CLONEX 3 MG

בנוסף כל יום הייתי שותה בצהרים חצי ליטר קולה וכך גם בערב.

עם השילוב הרגשתי מעולה.

מספר פעמים ניסיתי להפסיק עם הקולה וחוויתי במשך כמה שבועות תחושות של התגברות בחרדה. כאשר חזרתי לשתות חזרתי לעצמי תוך כמה ימים להרגשת הטובה אותה אני מכיר.

החלטתי ללכת "עד סוף" ולהיגמל מהמשקה ולא נגעתי בו 4 חודשים אך לצערי תופעות החרדה לא חלפו, כאילו הקולה מעניקה לי שלווה מסוימת באופן פרדוקסאלי.

הפסיכיאטר המטפל אמר לחזור לשתות קולה ולהרגיש טוב כי חשוב יותר שלא יהיו חרדות שפוגעות בתפקודי בכל מישור. ביקשתי לנסות לפני החזרה לקולה לעשות ניסיון להעלות מינון של ויפאקס XR ל-225 מ"ג. דעתו הייתה שזה גבוה מידי עבורי ובכל זאת התעקשתי וניסיתי 10 שבועות ללא כל שיפור משמעותי ואף החמרה בעצבנות. חזרתי לפסיכיאטר שאמר כמוזכר שזה מינון גבוה מידי עבורי ויש בו מרכיב מעורר שלא טוב עבורי ויש לרדת ל-150 מ"ג ולהתמיד בטיפול ולהתייצב ובמקביל לחזור לשתות קולה.
(לאחר שיותר מחצי שנה לא נגעתי בקולה כלל).

אימצתי את דבריו באכזבה אך בציפייה גדולה כי תוך כשבועיים לערך הכל וודאי יהיה מאחוריי ואחזור להרגיש טוב ולתפקד בעבודה ובבית ללא חרדות הן בזכות הירידה במינון והן בזכות חזרת נוכחות הקולה כפי שגופי היה רגיל.

חלפו 3 חודשים וחצי מאז חזרתי לשתות קולה בתדירות שהייתי רגיל ולמינון ויפאקס XR של 150 מ"ג ואיזו אכזבה... משום מה הקולה לא מרגיעה יותר או מקלה על החרדה, כאילו כלום.
כנראה שהמוח שלי נגמל מהאפקטיביות שנתנה לו בעבר שתיית הקולה ואין לי או לפסיכיאטר שמץ של מושג מה לעשות פרט להמלצתו לנסות לעשות ספורט מתון ולהתמיד בהרכב התרופות ללא "משחקים" ולגבי הקולה לשתות כאהבת נפשי כי לטענתו אין בזה ממש מן ההגיון שהיא מקור הבעיה וכי הוא מזהה טורדנות בנוגע לכך.
איזו תקווה יש לי לשוב להרגיש ללא חרדות? אני מטופל אצל יועץ פרטי פרופסור לפסיכיאטריה שמכיר אותי ואת הכדורים שניסיתי 10 שנים.

יש סיכוי שהקולה כבר לא חודר מחסום דם מוח כי "נגמלתי" ולכן כבר לא מסייע לי בחרדות? הפסיכיאטר קוטע אותי ולא רוצה בכלל לשמוע על זה הוא אומר שפיתחתי טורדנות ושאני טיפוס כזה ומבחינתי בוודאי שאני טרוד כאשר זמן רב אני מרגיש חרדות ללא מענה, איך לא אהיה טרוד?!

אינני רוצה להתחיל עם נוגדי פסיכוזה כפי שאתה ממליץ בד"כ במקרים כאלו ואני טרוד מאוד. למי פונים? פסיכיאטרית בקופת חולים תדע איך לעזור לי או דבקות בעצות של הפסיכיאטר המטפל הקבוע והתאזרות בסבלנות?תודה רבה לך על מתן היחס והניסיון לסייע. האם טיפול נפשי בשיחות יכול גם הוא לסייע מאוד?במה? בטורדנות? בחרדות?