קהילת פוריות

בעקבות השרשורים האחרונים... רציתי לומר שממש החזרתן אותי אחורה- לתחושות, לשאלות...למה זה קורה לי? ומי יודע מתי זה יקרה? ואם בכלל...

רציתי לומר שרבונו של עולם אף אחת לא נסתרת ממנו...כל אחד בחיים יש לו ה"חבילה" שלו, כמו ששירלי אמרה, אחת יש לה זוגיות מפוררת, אחת רווקה, לחלק בעיות בריאות שונות ולחלק אפילו יש הרבה ילדים אבל בעיות חינוך קשות עד שקשה להן לראות את השמחה שבזה..וכמובן יש עוד הרבה נסיונות ואסונות לא עלינו!

לכן חשוב באמת לשמוח במה שיש-בזוגיות, משפחה, פרנסה ובכלל על זה שאנו חיים ונושמים כל רגע מחדש. זה לא מובן מאליו.

זה כמובן לא מבטל את החסר שאתן חשות עכשיו אבל יש לכן תקווה גדולה בגלל שהיום כולן נכנסות להריון.מי לפני, מי אחרי אבל רוב הסיפורים נגמרים בטוב, עם הרבה ילדים ואפילו טבעי...(כמו אצלי). וגם שכשהם מגיעים תאמינו לי שאין כמו השמחה של מי שחיכה, ההתמודדויות אח"כ יותר קלות.

ועוד עצה מעשית שלי אישית עזרה. אני יודעת שהרוב לא בגישה הזו אבל לי זה היה טוב- דווקא לא לקחת הפסקות ארוכות אלא ללכת על הטיפולים במגמת הסתערות. עכשיו יש לי מבצע להביא ילד ואני הולכת על זה בכח.לא יושבת בחיבוק ידיים אלא מתאמצת בשביל זה.טיפול אחרי טיפול- כל זה כמובן רק אם אין בעיה פיזית ובריאותית והגוף מרגיש חזק... אני עשיתי בהתחלת הדרך הרבה הפסקות שבתכלס לא קידמו אותי הרבה... אבל אח"כ החלתטי שעד שאין הריון אני לא מפסיקה! תחושת העשייה נתנה לי תחושה שאנחנו מתקדמים. וכמבן שגם מחקרית הטיפולים מעלים את הסיכויים.