עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
יחסים עם אמא
מירי (11.10.2018, 13:43)שלום, אשמח לעצה לגבי יחסים שלי עם אמא שלי.
אני נשואה+3, ילדים בגילאי בית ספר יסודי, עובדת משרה מלאה. אמא שלי בפנסיה, התחביב היחיד שלה – לעזור לי, שום דבר לא משמח אותה, מאוד פסימית, נעלבת אם אמרו לה/העירו לה/ לא נתנו מספיק תשומת לב (לא דורשת הרבה, אבל אם לא עמדתי באיך שהיא רואה כמה תשומת לב 'צריך להיות', אז נעלבת), לא כיבדו אותה (בדרך שלה). וכל פעם אני מגלה איך הייתי אמורה להתנהג רק אחרי שכבר נעלבה ובוכה, כי אני "אמורה להבין בעצמי דברים כל כך טריוויאליים". הילדים שלי רואים אותה בוכה הרבה, אם לא נישקו אותה, לא אמרו לה בוקר טוב, לא צייתו לה - נעלבת. ניסיתי להזמין למסעדה – היא לא מבינה מה טוב בזה, טיול, מלון – נלחצת שלא תתמצא (ואכן נכנסת להיסטריה בקלות), תאטרון, הופעה – לא מעניינים אותה (למרות שכן אהבה בצעירותה), ספורט – חושבת שזקנה מידיי, גם אין לה חברים שנפגשת איתם. אני רואה אותה כטיפוס "משרת" בצורה קיצונית, גם עם הילדים היא לא מבלה בדרך כלל, עושה להם אוכל, מנקה, הולכת לחוגים וכו'. השיחות שלי איתה גם שטחיות, עובדתיות, אני לא רגילה לשתף אותה במחשבות ורגשות וגם היא. הקשר מעיק עליי כי אני מרגישה אחריות על האושר שלה בכלל ומצב רוח שלה בפרט, כי שמשפחה שלי – דבר היחיד שמעניין אותה. מצד שני מצב רוח שלילי קבוע שלה משפיע עליי מאוד. העזרה שלה כמובן ברוכה ומודים לה כל פעם, אבל היא לא קריטית, כדי שתבוא אלינו אני צריכה להמציא תירוץ למה אני חייבת את העזרה שלה. כשאני שואלת האם תרצה פשוט לבקר אצלנו, לא כדי לעזור, התשובה היא "לא רוצה להפריע, רק אם אתם ממש צריכים אותי"
איך לדעתך אפשר לשפר את המצב?
תודה