הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

זוגיות ללא מטרה

לוטם(18.4.2019, 23:52)
שלום ד"ר, אני נמצאת בקשר זוגי שנתיים וחצי עם בחור בן 27 (אני בת 26). כרגע אני סטודנטית ומסיימת את התואר בקרוב. בן זוגי מזמן כבר סיים את התואר והתמסד כלכלית. הקשר שלנו באופן כללי טוב, אוהבים מאוד, יש כימיה ותקשורת טובה. בזמן האחרון אני מרגישה עצובה משום שהתחלתי לשים לב שהקשר שלנו לא מוביל לשום מקום. כלומר, אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל אף פעם לא אוהב לדבר על מגורים משותפים, חתונה או כל דבר שיעלה את הקשר שלב נוסף. דיברתי איתו על הנושא והוא אמר שלא מבין למה אני זקוקה לתכנן דברים כמו מגורים משותפים או לדבר על חתונה כאשר אני בכלל לא סיימתי את התואר ואין לי עבודה מסודרת. מצד אחד הוא צודק שאין טעם לדבר על מגורים משותפים כאשר בכלל לא סיימתי את התואר ואין לי עבודה מסודרת כמו שלו אבל מצד שני חשוב לי מאוד לשמוע ולהרגיש שהקשר שלנו מוביל לחיים משותפים. לדבר על סה..לפנטז על הרגע שבו זה יקרה. אני רוצה לשמוע אותו אומר לי שהוא רואה את עצמו גר איתי או מתחתן איתי גם אם בפועל זה יקרה עוד 10 שנים. זה חסר לי מאוד. אני מרגישה כאילו אני נמצאת בקשר של חצי שנה מקסימום. כאילו הקשר התקדם עד לנקודה מסויימת ומשם כבר לא זז. הוא בחור עם אופי כזה שחי את הכאן ועכשיו ולי קשה עם זה. התחיל להיות מעיק עבורי להיות בקשר שלא מתקדם לשום מקום ואפילו אי אפשר לתכנן שום דבר. כמה פעמים אמרתי לו שאחרי התואר אני רוצה שנגור ביחד והוא בתגובה יבש וממש לא מתלהב מהרעיון. פרט חשוב נוסף - מעולם לא הכיר לי את משפחתו פרט לחברים הקרובים. כמה פעמים הזמנתי את עצמי אליו הביתה (להורים) חוץ מהבטחות שום דבר לא התממש שנתיים וחצי. אני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד אבל המצב הנוכחי של חוסר וודאות מכניס אותי לדיכאון. מה עליי לעשות?