הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

מרגישה די אבודה...

דידו(30.10.2019, 14:22)

שלום.

האמת, אני הגעתי לפורום הזה בדרך לא דרך לנסות לשפוך את היושב בלבי, ומי יודע, הלוואי ואוכל לקבל טיפ/עצה/תובנה חדשה על מה שאני עוברת כרגע. אני בכלל מקווה שהגעתי למקום הנכון. אבל מה אכפת לי לנסות ? :-)

אני בת 24, בחורה נאה ומאוד בוגרת לגילי, שהתגרשה לפני זמן מה (כ 3 חודשים) מזוגיות בת 8 שנים לגבר המבוגר ממני בפער גדול של מעלה מעשור, כ 7 שנות זוגיות ושנה כנשואים.

לאחר הגירושין, התחזק ביני לבין בחור העובד איתי, קשר "ידידותי" (אך עדיין במסגרת העבודה) ואני מוצאת לנכון שהוא מאד מוצא חן בעיני.

אנחנו עובדים יחד באחד מארגוני העובדים הגדולים בארץ, הוא בדרגה ניהולית ואני בדרג נמוך יותר. יש לציין שהבחור לא עובד החברה בה אני עובדת, אלא עובד חברה חיצונית שעובדת בשיתוף פעולה עמנו .

אני והוא מובילים סוג של פרויקט יחד, ובאופן יחסי יוצא לנו לשוחח הרבה במסגרת העבודה, שיחות שגולשות לשיחות אישיות ואינטימיות, ונרקם בנינו קשר ידידותי פלוס, והכימיה בנינו מדהימה ואני חשה ששנינו חשים בזאת. כלומר, מרגישים את המתח שבאוויר. לפחות כך אני מקווה.

אני אומרת זאת, מפני שאני מרגישה ממנו שזו גם תחושתו (כלומר שגם אני מוצאת חן בעיניו) ואתן לכך מספר דוגמאות. למשל, באחת השיחות בנינו, סיפרתי לו שביום שבת הייתי בסביבת ביתו, והוא מיד ענה בצורה נחרצת "אז למה לא התקשרת אליי?" עניתי לו שמדובר ביום שבת, ולא נעים.. אז ענה "אז מה אם שבת, לא משנה מתי, פעם הבאה שאת באזור תתקשרי!!! " מדוע הוא רוצה וחשוב לו כל כך לראות אותי שלא בשעות העבודה? או שלמשל אמר בשיחתנו האחרונה, לאחר נתק של שבועיים בעקבות החגים "התגעגעתי לשיחות איתך"... תמיד דואג, תמיד מחמיא ושואל לשלומי בצורה נרחבת. וכדומה ....

אספר מעט על הבחור.. הבחור גבר נאה , מבוגר ממני בפער של 12 שנים, גרוש עם ילד קטן ומקסים. הוא יודע על בגרותי, יודע על כך שאני גרושה , יודע על כך שבן זוגי לשעבר גם היה מבוגר ממני וכי פער גיל אינו קריטי עבורי ובטח שלא הסטאטוס שלו.

משהו שהוא משדר לי... בקצרה... שהוא כל פעם הולך צעד קדימה, וחוזר 2 צעדים אחורה - בשיחה אחת הוא חמים, מפלרטט מעט ונותן תקווה.. ושיחה לאחר מכן כבר קריר יותר ורשמי יותר. ושום דבר לא זז.

אני מרגישה אבודה, עצובה וכאובה, מפני שהוא מאד מוצא חן בעיני, ואינני מבינה מה הסטאטוס של היחסים בנינו, ומה מונע ממנו להתחיל איתי . אני חוששת שהגעתי למצב "שהרמתי לו את האף" יותר מדי. אני חמימה איתו בדיבור בדרך כלל וגם מראה לו דאגה בשיחות .

ובנוסף, אולי בכלל אני טועה והוא לא בקטע שלי? אולי סתם בחור פלרטטן? ואיך עליי להתנהל בהמשך הדרך? האם היעלמות שלי היא משהו שעלולה לעורר בו געגוע פתאום? מה היית ממליץ לי לעשות, כיצד לפעול? האם להתרחק? להפוך לרשמית? להיעלם? אני כבר לא יודעת... מקווה לעצה.. תודה רבה!!!!