הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

להעמיק

תמה(22.12.2019, 13:40)

תודה לך על תגובתך... אני מסכימה שזה לוקח זמן... אני חושבת שבעקבות חוסר הבטחון שאני חווה מהפחד של איך שדבריי יתפסו אני נהיית גם חסרת סבלנות כלפי ההכלה שלו...

אתמול ניפגשנו והרגשתי שיש פתח להזדמנות לשתף קצת מעברי, מהפגיעות שחוויתי בתוך המשפחה, הוא אמנם הקשיב.. שאל קצת שאלות ואני שיתפתי מעט.. אבל הרגשתי שהוא לא מספיק שאל שאלות, כאילו רצה לדעת אבל לא היה מוכן להכנס יותר לעומק של הכאב. אני תוהה אם אולי בגלל שזה פעם ראשונה שאני משתפת בדבר כזה אז זה המקסימום שהוא יכל להכיל, ואולי טיפין טיפין בסיטואציה אחרת כשנהיה יחד יבוא עוד שיתוף... אבל אני רוצה שזה יבוא ממנו, שהוא ישאל עוד... אני לא רוצה "להפיל עליו" את הסיפורים של החיים שלי מבלי שהוא רוצה לדעת מי אני ומה עברתי. זה היה טוב ששיתפתי אבל כן חרה לי שהוא לא מספיק שאל שאלות, לא עודד אותי על עצם זה ששיתפתי, לא ראה כמה זמן קשה לי (במשך הזמן שדיברתי כאבה לי הבטן מרוב לחץ... והקול שלי נהיה גבוה , ראו עליי שאני בקושי). אני צריכה להגיד לו שהיה לי קשה לשתף? אני חוששת שהוא רוצה להכיר אותי עד גבול מסוים.. שהוא לא יוכל לתת לי מספיק תמיכה... אני זקוקה למקום בטוח בעולם... שיותר נוח לו לראות את הצדדים הנעימים והפחות כואבים שבי.. אבל אולי זה שוב, עניין של זמן...?