הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

תקשורת בזוגיות

ניצן(23.12.2019, 20:16)

היי,

אשמח לחלוק במשהו מהזוגיות שלי ולקבל על זה פידבק.

אני בת 25 ויש לי בן זוג בן 25, כבר שנה וחצי בזוגיות.

לכל אורך הקשר, אני זאת שיותר מבטאת את עצמי בעינייני הזוגיות. כלומר, יותר מתלוננת, יותר מבקרת, יותר מציפה נושאים שמפריעים לי, יותר מתרגשת, יותר בוכה.

והוא לעומת זאת, לא מתלונן כל כלום! הכל בסדר מבחינתו. אם לא נפגש שבוע שלם - הכל טוב. אולי לא טוב לו אבל הוא אף פעם לא יגיד את זה.

אז מה שקורה זה דבר כזה בדרך כלל:

אני מנסה לשמור בבטן כדי לא לצאת נודניקית, לאט לאט זה גדל ומתעצם, ואז מתפרץ עליו ברגעים שאנחנו לבד שנינו, למשל לפני השינה.

ואז הוא לא מבין למה אני בוכה, למה אני אומרת דברים כאלו, ומסתגר.

מסובב את הגב, "עייף", אין לו כוח לשמוע.

ומה שקורה אחרי דבר כזה זה שאני מתוסכלת, מרגישה שהוא לא מבין אותי, לא רוצה אפילו להבין, לא מוכן להקשיב.

והוא גם לוקח את זה קשה, יום אחר כך תמיד כואב לו הראש, תמיד מדוכדך ועצוב.

אני מתוסכלת.. אני לא יודעת מה לעשות.

יש פה פער גדול בין היכולת שלי לבטא את עצמי יותר מדי רגשית לבין החוסר יכולת שלו.

איך מצמצמים את הפער? האם זה לגיטימי בין גברים לנשים?

אני מרגישה שאנחנו לא באמת למדים מריב לריב.

כל פעם אותו סגנון של ריב, רק על משהו אחר.

אשמח לעצה ודעה.