הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

חוששת להביא ילד

ד"ר אורן חסון(25.2.2020, 16:02)

דורין יקרה,

כן. הפחד להביא ילדים הוא לא רק נחלתם של גברים. הוא אולי יותר נחלתם של גברים – של חלק מהגברים, כלומר, אבל יש גם לא מעט נשים עם החששות מכך. חלק מזה הוא בהחלט החשש שילד 'יקלקל' את מה שיש, יקלקל את המשיכה, יקלקל את הנאות החיים כמו בילויים וסקס, ויקשה עליהם כי יהיה קשה יותר לישון בלילות, לפתח קריירה ועוד. לנשים, יותר אופייניים פחדים נוספים כמו השינויים שיחולו בגוף ובתדמית העצמית, והאחריות העצומה שתוטל עליהן, ובכלל זה איך אחרים יראו את האמהות שלך וישפטו אותך, והמגבלות המשמעותיות בחופש, בודאי בחודשים ובשנה הראשונה, וגם אחר כך. אני נוהג לומר שתינוק שנולד הוא כמו כדור בדולח גדול שקשור אליך בשרשרת, ולפעמים את יכולה ליהנות מהאור שבו, ולפעמים קשה לך לשאת את המשקל ואת הכבלים.

אלה הם הפחדים שלך. זה לא אומר שלא תוכלי להיות אמא טובה. יתכן שאת אומרת לעצמך שאת חייבת להיות אמא 'מדהימה', ואם לא אז לא – בין אם בגלל שאז תהיי מאוכזבת מעצמך, או בגלל שתגידי לעצמך שאחרים מאוכזבים ממך. האופציה השניה קשורה באופן כלשהו לחרדה חברתית, כלומר שאת לא רוצה להיות במרכז תשומת הלב סביב הנושא הזה, לא בעיני בן זוגך, לא בעיני ההורים שלך ושלו, ולא בעיני החברה ככלל, ואת יודעת שבמידה מסויימת תהיי. את חוששת מכישלון.

מנגד, את חוששת מהחמצה של מה שכולם אומרים לך שזה טוב, ואחר, ושלא תחווי את העולם הרגשי המגיע עם הורות – על הדאגות, והחרדות, והכאב והאושר שבו. מחקרים אכן מצביעים על כך שרמת האושר יורדת לאחר הלידה, וחוזרת ל'נורמלי' לאחר כשנתיים. אבל – נדמה לי שהם מדברים על הממוצע. בסופו של דבר, מה שמשתנה זה בעיקר השונות – כלומר, יותר עליות ויותר מורדות. יותר גבוה, ברמת האושר והסיפוק, וגם יותר נמוך, בשל הקשיים והדאגות. לכן, באמת זה לא פשוט להחליט. לכן, גם באמת לא פשוט להתגבר על הפחדים. בסופו של דבר – כמעט תמיד התחושה היא שזה היה כדאי. לפעמים מיידית, אבל לא תמיד. דיכאון לאחר לידה, והקושי לקבל את הקשיים, ואת התחושה שאת 'נבחנת' על ידי אחרים, עלולים לדכא או לדחות את תחושת האושר שמגיעה מעצם הקיום של תינוק, בן או בת "שלי', ומתחושת ההצלחה.
ועוד כדאי לקחת בחשבון שרבות מהנשים הופכות להיות אמהות, בסופו של דבר. מרביתן, בעצם. גם אמא שלך. האם היא היתה 'מושלמת'? – סביר להניח שלא. האם היא מאושרת באמהות שלה? – אני מניח שלפעמים כן ולפעמים לא. האם בסך הכל היא שמחה בהחלטה? – אני לא יודע לגבי אמא שלך, אבל אם היא תגיד לך שלא, אז יתכן שיש באמת בעייה ביכולת הרגשית שלה, כי אם היא אוהבת אותך, כמו אמא 'נורמלית', היא אמורה לתת לך את התחושה שזה היה שווה, ושאת יקרה לה. ואם היא אוהבת אותך, אז זה באמת היה שווה. אני יודע שקצת סיבכתי את הנימוקים בפיסקה האחרונה, אבל הבאתי אותם קרוב יותר אליך,

יתכן מאד שלא תהיי שלמה עם ההחלטות שלך, לכאן או לכאן, בשנים הקרובות. זה אומר שאולי תצטרכי לחשוב קדימה יותר מאשר השנים הקרובות בלבד. ואולי כדאי בעניין הזה ללכת לטיפול, כי מה שלא תחליטי, רצוי לך שתלמדי להיות יותר שלמה עם ההחלטה מאשר את עכשיו. או, לחילופין, יהיה לך קל יותר ברגע שתגידי לעצמך שהחלטת סופית. ונראה לי שאין לך זמן רב להחליט.

בברכה,
ד"ר אורן חסון
מטפל זוגי ואישי
אתר הבית של ד"ר חסון: www.orenhasson.com