הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

מכתב לבן זוג לשעבר

שירה(22.5.2020, 19:06)
היי, בן זוגי ואני נפרדנו לפני 3 חודשים (בני 27) לאחר שנתיים של זוגיות. הזוגיות לפחות בעיניי הייתה טובה והיינו חברים טובים אחד של השנייה. בעקבות בעיית אמון, שנוצרה מהצד שלי - שקרים שסיפרתי מתוך פחד מדחייה, על אף שמעולם לא נתן לי סיבות לחוש ככה, הסתרות ואי כבוד. חשוב לי לציין כי מעולם לא בגדתי ומעולם לא חשבתי על אדם אחר. אבל בעיות האמון האלה בעיניו שוות ערך לבגידה שכן כרגע לא יכול לראות את האדם שראה בתחילת הדרך. אנחנו עדיין מאוד אוהבים אחד את השנייה. אבל שנינו אנשים מאוד רגישים. לקחנו את מערכת היחסים הזו בצורה כזו שכל אחד הראה את האהבה שלו בצורה אחרת - הוא נתן את כולו ו-וויתר על עצמו בה, וויתר על ההישגים שלו, על המטרות שלו, על עצמו, ולי לעומת זאת היה קשה לא לתת עצה תמיד ולא לבקר ולא להעיר, כי הרגשתי שאם לא אעשה את זה, הוא יחשוב שאני חסרת תועלת כבת זוג ושלהקשיב זה לא מספיק. דיברנו על כל אלה, אבל הוא לא הצליח להתגבר על הכעס שבו כלפיי ועל חוסר האמון והחליט שעדיף שנסיים את זה. אנחנו כרגע לא מדברים. כמובן שאני לוקחת את האחריות המלאה על מעשיי. קשה לי לקבל את הפרידה הזו, בייחוד כשאני יודעת ששנינו אוהבים ושנינו גם נהנים לדבר אחד עם השנייה. כתבתי מכתב באורך הגלות האמת, בכתב יד, כ-7 דפים. אבל לא שלחתי לו. אני חוששת שאולי יהיו לזה השפעות לא טובות, על אף שהמכתב בכלליות זה מכתב של הודאה באשמה, קבלה, סליחה, הבנה, והסברים להתנהגות שלי ואיך שיפרתי אותם. כמובן בסוף גם הערה שאני לא מאיצה בו, אך אם ירגיש שבשלב מסוים הוא מוכן שוב לזוגיות, שאני מחכה. השאלה אם זה באמת חכם לשלוח מכתב כזה או שזה יהרוס כל סיכוי לחזרה עתידית אחד לשנייה כשהכעס יחלוף? והאם בכלל אמון יכול להתחדש/להתרפא מבלי שיש קשר? האם אני צריכה להניח לזה ולתת לו לפנות אליי ולהשאיר את המצב כמצב ללא תקשורת כלל? קשה לי נורא עם זה. וקשה לי לוותר עליו ועל היחסים איתו.