הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

לא מפסיקה להתלבט

מרי(25.5.2020, 14:52)

היי,
התייעצתי איתך לפני כמה שנים והתשובות שלך מאוד עזרו לי אז פונה בשנית.
אני בת 26. נמצאת בתחילתו של קשר (חצי שנה- מתוכם חודשיים קורונה). הכרתי את הבחור דרך מישהי מהשכונה שלי, בד"כ אני לא נענית להצעות כאלה כי אני אחת שאוהבת לעשות דברים לבד ובחשאיות אבל הסכמתי בכל זאת כי מאוד רציתי זוגיות. עד אליו היו לי קשרים שלא צלחו. אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד לא מתפשרת. כל מי שיצאתי איתו קודם לא עשיתי לו הנחות וכשהרגשתי שזה לא זורם לי חתכתי. בקשר הנוכחי אני מרגישה אחרת- יש ביננו זרימה, הבנה, יש מין חיבור כזה פשוט שאני מרגישה איתו בנוח. אני אומרת לו שאני מתה עליו ואני באמת מתכוונת לזה. משהו בי ניקשר אליו והוא נוגע לי ללב. עם זאת זה כאילו לא הבחור שדמיינתי... הוא אחד כזה שרוצה וודאות ומבחינתו או שזה קשר לחתונה או שאני מבזבזת לו את הזמן. הוא רוצה לשמוע ממני כיוון ואני אחת שמאוד יכולה לקחת את הזמן אבל למענו ובגלל שאני לא רוצה לפגוע בו אני משתדלת באמת להתפקס כדי להיות בטוחה אם זה זה. כשעולה לי המחשבה על חתונה וכל החיים עולה בי פחד עמוק שמה שיש ביננו לא מספיק. שציפיתי שהבחור שאני אהיה איתו אני אהיה מאוהבת בו בטירוף שיהיו לנו שיחות עומק משוגעות אל תוך הלילה, שאני אעריץ אותו, שאני אוהב את כל העולם שלו. וזה לא ככה איתו. אמנם טוב לי איתו אבל יש קשיים ויש דברים שהוא עושה שאני לא הכי מעריכה וגם את החברים שלו אני לא מאוד אוהבת. קשה לי שאני כאילו לא "עפה" בקשר. שיש משהו כזה מאוד מציאותי ומפוקח. אני יודעת שיש לו עבודה טובה ויציבות כלכלית זה משהו שחשוב לי, הוא בחור טוב עם תכונות טובות אבל אני כאילו לא מתלהבת מאווד, לא יוצאת מגדרי. מצד שני בחורים שכן "העיפו" אותי היו גם כאלה שבסוף לא רצו אותי או שלא היו פשוט בנויים לזוגיות. אני בספק אם בגלל הגיל שלי שכבר אני צריכה להתחיל לחשוב במונחים של רצינות ושל קדימה השיקולים שלי הופכים יותר "קרים" וכאילו פחות רומנטיים או שפשוט יש לי איזושהי פנטזיה בראש שעליי לשחרר לגבי הבחור ההוא שיסחוף אותי שקיים רק אצלי בדמיונות. הלוואי והייתי יכולה לזרוק את המחשבה הזו ולהתמסר לקשר לגמרי אבל הבעיה שאני לא מצליחה. כל הזמן מנקרת בי המחשבה של מה אם אני צריכה להפרד ממנו ולהמשיך לחפש מישהו שהקשר איתו יהיה לא פחות ממדהים? יש כאלה דברים בכלל? אני הכי חוששת להפרד ממנו ולהשאר לבד אני והפנטזיות שלי והוא שיהיה פגוע כבר ולא יחזור אליי. זה כאילו שאני כלואה בתוך הראש שלי עם המחשבות האלה ועם כמה שאני מדברת בהגיון אל עצמי שאומרת שהוא בחור טוב ושטוב לנו יחד עדיין המחשבות האלה לא מפסיקות לנקר בי ואני אפילו מסובבת מבט לבחורים מסוימים ברחוב, שהם הטיפוס שבד"כ מדליק אותי ועוברות בי מחשבות "מה היה עם הייתי עם מישהו כזה?" ו"מה הייתי עושה עכשיו אם הוא היה מתחיל איתי"? אני מתוסכלת מעצמי. אשמח לעזרה