הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

הימור

ענבר(20.6.2020, 23:23)

ערב טוב.. ד"ר אורן חסון .. ו..שוב..ממש תודה..

ראשית.. מה שהביא אותי לחוש לפתע ביטחון עימו זה החיוביות שלו והרצון להתחיל לעבוד על ילד יחד איתי - מה שנתו לי לפני שבוע וחצי להבין (בצדק או שלא בצדק-בדיאווד) , ההסכמה שלו לכך נתנה לי להבין שהוא כן רציני - שהרי אם הוא רוצה לעשות איתי משהו משמעותי כזה-אז אני יכולה כבר לסמוך עליו וזה נתו לי אישור בעצם ללכת עם זה ולבטוח בו- שזה אומר להתחיל להיות עימו בקשר אמיתי וגם אינטימי .

הייתי ממש שמחה .. הרגשתי שיש איתי מישהו , וזה היה כייף להיות מחוזקת ממישהו למשל כשמתקשר בבוקר ואומר "אני שמח שאת בדרך לעבודה, ולא היית בחרדה.." (סתם דוגמא..) . וגם הבנתי שהוא מעוניין לעשות לי טוב ולשפר את עצמו ואפילו הזכרתי שלמשל יבוא כשניפגש לאחר 4 חודשים שלא התראנו כלל ולאור ההחלטה על הקשר המשמעותי .. - ואמרתי לו שמאוד אשמח אם יביא עימו מתנה קטנה וחשבנו על ספר . והאמת .. אפילו .. היו בי מחשבות של כבר לשכב איתו (אנחנו הרי מכירים 15 שנה) , ואם רוצה כבר לעבוד איתי על ילד.. ואפילו לגור איתי חצי שבוע (בתחילה) ועוד חודשיים לתת לי את הכייף הזה של לפגוש את משפחתו ולספר להם אז..

ואז ביום שבת (שבוע שעבר) נפגשנו , ו.. לא הרגשתי איזשהו ביטחון בשל תחושה לא נעימה עקב התנהגויות שלו שמאוד העליבו אותי.. (כמו למשל.. כשאמר בקרירות ועיקשות לא נעימה " טבעת אני לא אקנה לך..... " למרות שביקשתי מאוד בעדינות . ממש לא הרגשתי ביטחון כלשהו להתקרב אליו . לאחר 3 ימים שוב נפגשנו לטיול קצר וגם שם לא הרגשתי משהו.. משמעותי . או ביטחון עימו . הוא מצידו מצפה שאני אתקרב אליו פיזית ואני לא מסוגלת .

כרגע אני כבר מרגישה קצת מושפלת כי הוא בכלל לא צלצל אלי כמעט יום וחצי . באותו ערב של הפגישה בשבת ועד כה אני מרגישה ממש ריקנות ובדידות גדולה יותר מהתחושה שהיתה לי עוד לפני שהתחלתי קשר עימו ... הוא בכל זאת חיבק אותי בפגישות הללו (ללא נשיקות או קירבה ייתרה - כי אני לא מסוגלת להתקרב אליו) אבל בכל זאת .. יש בסיס כלשהו אז "זרמתי עם כך שטיפה יחבק.. ובדיאווד אני מצטערת על כך .. עקב כל ההתנהגות שלו . ..מרגישה שעשיתי מעצמי צחוק . גם בגלל שעד כה..מאז ההחלטה הזו הראתי לו שאני ממש רוצה זוגיות עימו ומנסה להסביר בעדינות שהכל בסדר - ואני מעירה לו אז רק על עניין הנייר הזה מהרכב - ושצריכים לבוא 1 לקראת השני למען הקשר וכו..

לגביי באופן אישי : אני יכולה להרות ללא בן זוג עם "תרומת" זרע ואני יודעת שאני חייבת להתחיל בתהליכים הללו כך או עם בן זוג בגלל הגיל וזה ממש מלחיץ אותי... כמובן שאני רוצה בן זוג בעיקר כדי לא להיות לבד ... והעניין של לעשות ילד זה תוספת .. אני מרגישה שאם לא הוא אז אני לבד משום שהוא האדם שאני מכירה היחיד - שהגעתי עימו למשהו רציני .. מחשבה על לעשות ילד .. אלא שכנראה זה היה רק בדימיון שלי .. נכון ?...

לגבי טיפול - אין סיכוי שהוא יעשה דבר כזה , ואני בטוחה . הדבר היחיד שניתן זה לשוחח עימו - לא במסגרת "טיפול פסיכולוגי" . וזה מה שניסיתי ... ניסיתי לדבר לרגש שלו .. כל כך יפה , כל כך בעדינות , ולא עזר .. (הוא אומר שהוא לא יודע לאהוב ושאין לו רגשות - לא רק כלפיי אלא לאף אחד בעולם - האמנתי לו והבנתי שאולי הוא פשוט לא יודע לבטא את הרגשות שלו..) .

אזכיר שוויתרתי לו על דברים כמו - לצאת בימי שישי בערב קבוע בלעדיי - מה שאף בת כמעט לא היתה מוותרת לבן זוג .. , וויתרתי על כך שהוא בחודשיים הראשונים (אם לא יותר) .... "יחביא" אותי ממשפחתו - גם כן התנהגות אפילו לא שפויה , וייתחבא ממשפחתי באופן מטורף כזה .. ועוד.. אך הרגשתי שהוא לא מוותר על כלום ..

המחשבה על לעשות ילד לבד מאוד מלחיצה אותי .. אני מרגישה ממש פחד.. ובדידות .. יש לי רכב אך אני בבית כבר חודשים אם לא שנים .... חשבתי לצלצל אלייך . אנא תשובתך ודעתך ..

שוב תודה....

ענבר

הודעה בפורוםדיברתי עימו על זה-ענבר ‏19.6.20
הודעה בפורוםהימורד"ר אורן חסון ‏20.6.20
הודעה בפורוםהימורענבר ‏20.6.20
הודעה בפורוםאזכיר ש-ענבר ‏20.6.20
הודעה בפורוםטיפול פסיכותרפיד"ר אורן חסון ‏21.6.20
הודעה בפורוםטיפול פסיכותרפיענבר ‏21.6.20
הודעה בפורוםאני מקווה שתביניד"ר אורן חסון ‏22.6.20
הודעה בפורוםלא בטוח שהבנת. אסביר שוב.ד"ר אורן חסון ‏22.6.20