הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

לא מתגברת

yafit(17.9.2020, 19:17)
אורן שלום, אורן שלום וחג שמח, לפני כשלוש שנים בעלי עזב את הבית. זה היה לאחר תקופה ארוכה של אהבה שלו שעמדה בספק. לאחר טיפול שעבר למניעת אלימות-( היו כשתי אפיזודות אלימות כלפיי הגדולה. ) החליט שהוא לא אלים, אלא שהוא לא אוהב אותי ולא יכול לחיות איתי יותר. בשבעת החודשים האחרונים, הוא עבר לגור עם מישהי שהוא מאוד אוהב, הוא הכיר לה את ילדותיי(בת 8+ בת 6) וכשהוא לוקח אותן הן מבלות גם איתה. הבעיה היא..שלאורך השנים, גם הוא אומר את זה, הוא לא ראה אותי וגם היום לא ממש רואה- אמר שלא הייתה לו יכולת כזו, הוא כביכול לא זוכר דבר טוב שהיה, מבחינתו שום משפחה לא התפרקה לו, עבורי חיי התפרקו. אני לא מצליחה להתנער מזה, אני עובדת בעבודה תובענית מאוד ושקועה בה/בבנות, אבל אני מרוסקת מבפנים. גבר שאהבתי ונתתי לו הכל+גידלתי את הבנות די לבד+ מאבקים על ניסיון לקבל אמפתיה עבורן ועבורי- כמובן שזה לא עבד לו ככ..רק בחלקים קצרים מסויימים. נטש אותי. עכשיו הוא מקבל טיפול- אני הפנתי אותו למישהי דרך חברה, כי היה עוד ארוע לא נעים עם הגדולה שלי(העיף אותה על הרצפה והראש שלה נחבל), בטיפול הוא כביכול משתנה, משתדל יותר וככל שהוא משתדל יותר אני עוד יותר רואה את מי שאני אוהבת..וזה נורא נורא קשה, כי אין לו שום רגש כלפיי. עבורי משפחה היא הכל..אבל לא אם ושתי בנות...בעל שנמצא ותומך. אני כל הזמן מאשימה את עצמי, שאולי אני הייתי הלא נסבלת כי עכשיו כשאני רואה שהוא מקסים אל החדשה ומשתדל עם הבנות זה כואב לי...למה הוא לא היה מסוגל לעשות זאת עמי ולקח ממני ככ הרבה בדרך. התסכול שלי גורם לי לכתוב הודעות מאשימות ולא מרוסנות..ואז הכל מתפוצץ, אנחנו חוסמים זה את זו וכל הרצון הטוב שלו נעלם והוא הופך רע ממש. אני לא מצליחה לבלוע את הכאב שלי...ולא ברור מה אני עושה עם זה, אני משתדלת לעבוד על זה אבל זה ממש לא פשוט...אני חוששת שלא אצליח להתקדם הלאה..כבר שלוש שנים אני די ככה..כאילו זה קרה אתמול..