עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
לדעת עכשיו מה הוא רוצה עכשיו
ד"ר אורן חסון (15.1.2021, 14:11)אגם יקרה,
שננסה לרגע לנתח את זה באופן רציונלי? כלומר, איך לנהוג במצב שבו את לא יודעת מה המציאות, כלומר, כאשר את לא יודעת מה הוא רוצה באמת. עכשיו רוצה, לא בעוד שבוע.
הרי קיימות שתי אפשרויות, האחת – שהוא הבין שלא בא לו, והוא לא רוצה, והשניה היא שהוא באמת כן רוצה (האמת היא שקיימות גם אפשרויות ביניים, והן שהוא אומר לעצמו אני אולי רוצה, אבל היות שאפשרות כזו היא "אני רוצה לבדוק עוד", ניתן להתייחס אליה כאל "אני רוצה", כי ממילא זה תמיד כך בתחילת קשר. לכן זה "עכשיו רוצה").
אם הוא ממש לא רוצה, האפשרות שלך לעשות משהו שיצליח, די שואפת לאפס. כלומר, במקרה הזה אין לך מה לעשות, וגם אם תעשי זה לא יועיל הרבה.
אם הוא רוצה להמשיך, ההמשך יהיה תלוי במה שאת עושה. כלומר, אם תשחקי לחששות ולפחדים שלו, הוא יירתע מתישהו. ואם תדעי להתייחס אליו חיובי, ובקצת שלו – הוא יירתע פחות. האפשרות היחידה בין לבין היא האפשרות שהוא גבר מהסוג שדורש אתגרים, וזקוק לכיבוש, ולכן אם את תרתעי ולא תתקשרי הוא ירצה יותר. אני לא בטוח שכזה סוג של גבר יתאים לך. וממילא, אני חושב שבגלל החרדות שלך מאיבוד משהו (או בעצם מישהו) שאת באמת רוצה, ממילא הנטייה שלך היא לומר או לעשות או לבדוק יותר, ולא פחות.
היות שאם הוא באמת לא רוצה, לא משנה מה תעשי או לא, הדבר היחיד שצריך להשפיע באופן חיובי על הקשר הוא השאלה מה לעשות כאשר הוא כן רוצה. כלומר, כן רוצה להמשיך את הקשר איתך, לפחות כל עוד אתם מתאימים לטעמו – כאשר עכשיו הוא רואה בזה פוטנציאל. כלומר, הדרך הנכונה ביותר עבורך היא להניח שהוא רוצה, או לפחות רוצה עכשיו. ואם זה כך, והוא אומר לך שהוא מאד עסוק, הטקטיקה הנכונה ביותר, לוגית, היא לנהוג כאילו את באמת מאמינה לו, נותנת לו מרחב, אבל גם מראה שגם את מעוניינת, כמו לומר: בסדר (או סבבה, או מעולה), דבר איתי כשתוכל. אפילו סתם, כשהוא אומר לך שכרגע הוא לא יכול ויוכל אחר כך, אז "בשמחה!" ואם זה כיוזמה ראשונית שלך לאחר פגישה: "היה לי כיף (להיות/לדבר אתך), דבר איתי כשתוכל", או לומר לילה טוב בסוף היום או בוקר טוב למחרת. וזה בסדר להסתפק במינימום הזה. את צריכה לזכור שגם הצד השני לא תמיד יכול לדעת שאת רוצה, ועד כמה, ואם הוא מצא חן בעינייך, ומה בדיוק את חושבת עליו, וחיזוק או עידוד קטן יכולים לעזור. אחרי הכל, גם הידיעה שרואים אותנו באור חיובי היא נתון חשוב על בני זוג. ובתנאים של אי ודאות, חיזוק/עידוד קטן מספיק.
העניין הוא שהקושי שלך נובע מאי הידיעה שלך. ואז יש לנו באמת נטייה לפעמים להראות שלא עובדים עלינו, ושאנחנו "מבינים את המציאות" גם כאשר לא, או הצורך לבדוק אותה כדי להשקיט את הרעשים שבפנים, ומתן הביטוי לאלה יכול לקלקל, גם כאשר הצד השני רוצה עכשיו. כי זה גורם ללחץ, כי זה מביע לפעמים חוסר אמון או חוסר ביטחון.
את מבינה שאם הוא לא רוצה – אז אם את מתעקשת לדעת, או בודקת, בעצם לא קלקלת אבל גם לא הועלת, פרט לדבר אחד. אולי תדעי קודם שהוא לא רוצה. אחלה, אבל זה לא יועיל להשיג את המטרה ממילא, ואם הוא רוצה עכשיו, אז את עלולה להזיק. ולכן, אם נמקד את הטקטיקה שעליה דיברנו, את בעצם צריכה להתמודד עם משימה רגשית אחת פשוטה, שהיא לא קלה, אבל ממוקדת – לחכות בסבלנות. הרי בסופו של דבר תדעי, זה רק עניין של זמן. וככל שתעמדי טוב יותר במשימה הרגשית הזו, של "לחכות בסבלנות, כי הרי בסופו של דבר אדע" – וזה עניין של יומיים שלושה גג, בדרך כלל, אז הסיכוי להצליח, כאשר הוא באמת רוצה, טוב יותר.
אני יודע שזה יכול להיות מאד קשה. חפשי לך דברים אחרים לעשות, מעניינים ככל האפשר, כדי להצליח להסיח את הדעת. אני זוכר שהיתה לי פעם כזו, שרציתי איזו משרה שמאד נראתה לי ומאד מאד רציתי, והייתי צריך להמתין לתשובה – מה שלקח כמה ימים. עד שחזרו אלי (זה לקח כשבוע), לקחתי על עצמי פרוייקט כתיבה משמעותי וארוך, שידעתי שאוכל לשקוע בו, וסיימתי בכמה הימים האלה את מחציתו. את המשרה ההיא לא קיבלתי, אבל התנחמתי בהשלמה מהירה של החצי השני של הפרוייקט הזה. והרי לו הייתי מנדנד כדי לקבל תשובה מוקדמת, ממילא הייתי מזיק לעצמי.
בברכה,
מטפל זוגי ואישי