הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

כשלא יהיה לך על מי לכעוס

יפית(15.1.2021, 18:21)
היי אורן, קצת פספסת אותי בדרך, אני אמא קודם כל, אמא מאוד מוצלחת יש לומר, עד כה עשיתי תואר בביולוגיה מולקולרית ורפואית, תואר בהוראת כימיה ביולוגיה, הדרכתי רכיבה טיפולית, אני צוללת..זה לא החלק הזה, החלק של הכעס נובע מכך שאדם שאהבתי לתחושתי לקח לי את הכל. כל בקשה לסיוע מצידו עלתה בהשארה שלי לבד מול הכל ועוד בביקורת שאני הבעיה...ואז הגיעה הנטישה. עכשיו, כאדם שלוקח על עצמו הכל לקחתי על עצמי גם את זה, אני מנסה להרים את עצמי, להיות מוצלחת אם אפשר לקרוא לזה כך, עד לפני שבועיים עבדתי במערך האומקולוגי של ביה"ח במרכז עם 30 חולות סרטן סופניות..העניין, שאני כלום..ממחטה משומשת... מרגיש לי שגברים לוקחים את האדם הטוב הזה, סוחטים מה שאפשר ועוברים לבאה..שאגב, תמיד אני מקבלת אינפורמציה מחברים "טובים" שהיא גרסה שלי בדיוק..וזה כואב. לחיות עם אדם 10 שנים שנתתי לו הכל ובנה חיים חדשים, נותן הכל מהכל לאחרת זה כואב, אני לא פוחדת להצליח, אני פוחדת שאישאר עצובה ככה..שלא יכנס לחיי אף אדם שיראה מה שיש בי. זה מפחיד אותי, שאין לי שליטה על זה ושאי אפשר לשנות..שאני פגועה/פגומה מדי..שכל החיים שלי נשענים על האם יש גבר שאוהב אותי...התלות הזו..שהייתה שם תמיד במישהו אחר ומנגד אני האדם הכי עצמאי שאפשר לדמיין.