הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

לא מצליחה לצאת מהלופ

מימוזה(28.6.2021, 8:17)
לפני כשבועיים בן זוגי מזה שנתיים נפרד ממני. הקשר בינינו התחיל מאוד מהר ובאינטנסיביות, היינו מיודדים למשך שנה וכל אחד מאתנו היה בזוגיות אבל כחצי שנה אחרי שהוא נפרד מזוגתו התחלנו להתקרב ובסופו של דבר גם אני יצאתי מהקשר שהייתי בו והתחלנו לצאת. בחודשיים הראשונים הרגשתי בעננים, הוא הרעיף עליי המון אהבה ותשומת לב, בילינו המון זמן ביחד בתחביבים משותפים וטיולים, טסנו לחו"ל, והכימיה הייתה מטורפת, משיכה שלא הרגשתי כמותה. אבל, לאט לאט חוסר היציבות שלו התחילה לעלות על פני השטח. הוא התחיל לדבר איתי על כך שהוא לא שולל שבהמשך ירצה לפתוח את הקשר למרות שזה משהו שלא התאים לי, וברגעים אינטימיים פתאום התחיל לדבר על האקסית. עלו לי כל מני נורות אדומות אבל הוא הבטיח לי שהוא "כאן איתי" וש"אין לי מה לדאוג" אבל כל האינסטינקטים אמרו לי שהוא לא התגבר על הקשרים הקודמים שלו ושבאופן כללי הוא לא בטוח מה הוא רוצה לעשות בחייו. לאורך הזמן הרגשתי יותר יותר שאני בעדיפות נמוכה בשבילו, כשהייתי זקוקה לתמיכה הוא היה מתעצבן אם צריך להגיע אליי במיוחד או לבטל תכנית עם חברים ואומר לי שזה כבד עליו ושאתמודד לבדי. מנגד היה טוען שהוא כל הזמן צריך לדובב את רגשותיי ושאני צריכה "לעזור לו לעזור לי". היו מקרים רבים שחוויתי קשיים רגשיים או רגעים שציפיתי בהם לתמיכתו והוא פשוט לא היה מוכן להיות שם, והוא מצדו היה שוקע הרבה פעמים בדיכאונות ובכל פעם הייתי עוזבת הכל להיות לצדו. הקונפליקטים בינינו התחילו להגיע בתדירות הולכת ועולה, ובכל פעם שרבנו הוא שקל מחדש את המשך הקשר, ביקש כמה ימים לחשוב ואני נשארתי תלויה באוויר עד יחלוף זעם. כמעט נפרדנו שבע פעמים ובכל פעם הוא חזר והיה סקס מדהים וכל חוסר היציבות שוב נבלעה תחת האופוריה של המשיכה המדהימה ותחושת הביחד הרגעית שהתפעפעה בקונפליקט הבא. במשך השנתיים האלה גם שקלנו מגורים משותפים, וכל פעם הרעיון הזה מתבטל בגלל קונפליקט או בגלל שהיה משנה את דעתו ברגע האחרון ומחליט שמתאים לו כיוון אחר בחיים - רק שבמציאות לא לקח החלטה לא הנה ולא הנה. את תקופת הקורונה בילינו בנפרד, הוא חזר לבית הוריו ולבסוף נשאר שם למשך שנה בה מאוד רציתי שנעבור לגור ביחד אבל הוא לא הצליח להחליט איפה לחיות, האם לעזוב את עבודתו ואם לגור לבד או איתי. אחרי תקופה של תסכולים לקחנו הפסקה זה מזה והחלטנו לחזור בתנאי שנלך יחד לטיפול זוגי, לאחר בערך שבוע התחלתי לחוש שהוא מתחמק מללכת איתי לטיפול. אני מצדי בדקתי מולו וקבעתי לנו טיפול אבל הוא העלה כל מני תירוצים ובמשך חודש הדבר לא יצא לפועל. לבסוף כשהתעמתתי מולו אמר לי שזה הולך להיות תהליך והוא לא מסוגל להתמודד, שוב שזה גדול עליו, ושהוא צריך להיות לבד. זאת שבתחילת השבוע שוב שוחחנו על מגורים משותפים, לאחר שבועות שהוא אמר לי שהוא רוצה לחיות איתי. בוקר אחר כך הוא נפרד ממני.
אני מבינה שעם העליות והירידות בקשר זה לא היה בלתי צפוי, אבל אני שקועה בלופים של מחשבות על סיטואציות שהיו בינינו ומה יכול היה להיות אחרת ודיאלוגים פנימיים שבהם אני כועסת או מאוכזבת ומנסה לשנות את המציאות. קשה לי מאוד לשחרר אותו בליבי למרות שהקשר טלטל אותי פעם אחר פעם וטירגר אצלי מקומות של נטישה וחוסר ביטחון. ההיפוכים בהתנהגות שלו הותירו אותי בתחושה של הלם, איך ייתכן שבתחילת השבוע רצה לגור איתי אך בסוף השבוע החליט שהוא רוצה להפרד? למה הוא רצה לחזור לזוגיות איתי אם זה גדול עליו והוא לא מוכן ללכת איתי לטיפול? השאלות והתהיות לא עוזבות אותי ומקשות עליי לעבור הלאה