עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
זוגיות ועתיד
דנה (28.12.2021, 9:34)
אני בזוגיות עם בחור אחרי הרבה עליות ומורדות.
הוא מגיע מרקע דתי, והוא מתוסבך והולך לטיפול ומטפל בתסבוכות שלו שהוא רוצה לשנות.
הקשר שלנו היה און-אוף מהסיבה שלבחור יש פחד ממחוייבות.
לאחר כמה חודשים של נתק הוא חזר, חזרנו, התקשורת השתפרה פלאים, המערכת יחסים יותר בוגורת ואנחנו מדברים על הכל.
פעם, הוא היה אומר שהוא לא רוצה זוגיות בכלל, לא יגור עם בת זוג וכו וכו, מה שעכשיו השתנה. הוא אכן רוצה זוגיות, הוא משקיע בי, הוא מחזר, קונה, מראה אכפתיות, מתעניין בחיים שלי ואפילו טוען שהוא רואה אותנו גרים ביחד.
הבעיה היא- שהוא לא רוצה ילדים. אני בת 29 והוא 30. הוא אומר נחרצות שהוא לא רוצה ילדים, בגלל שהוא מפחד שכלכלית זה יהיה כבד מידי, הוא טוען שהעולם הולך למקום לא טוב ושהוא לא רוצה שילד יעבור את מה שהוא עבר. אני יכולה להבין את הטענות, אבל אני מגיעה גם מרקע לא פשוט והרבה סבל בילדות אבל לקחתי את הקושי והפכתי אותו לתועלת. מרגיש שבסקאלה אני ״יותר חזקה״ נפשית ממנו.
כל פעם שניסינו להיות בנפרד, אנחנו איכשהו חוזרים, כמו מגנט, שניינו מתאמצים שזה יצליח ועובדים על הקשר.
בגלל הסיבה הנל- שאני בעתיד ארצה ילדים, והוא לא זה פוגע ביכולת של הקשר להתקדם. עוד לא פגשתי את ההורים שלו למשל, שבעייניי זה חשוב.
אתמול דיברנו ושניינו פשוט היינו עצובים, שכרגע זה המצב ואנחנו לא יודעים מה לעשות.
אני לא רוצה לחוש פספוס, ובו זמנית לא רוצה שהוא יחוש לחץ ממני. החלטות כאלה זה החלטות שצריך להתבשל איתן. אני מפחדת שאחייה בסרט שאולי הוא ישנה את דעתו. איך מחליטים? חשבנו אולי לנסות להתקדם בלי קשר ולראות בהמשך, אבל אין פה הבטחה שהוא ישנה את דעתו