עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
למצוא אמצע... או משהו באמצע
סוניה (12.3.2022, 23:35)
קודם כל תודה רבה על התשובה המפורטת, באמת נתת לי זווית ראייה מעניינת. בעיקר לגבי העצמאות שלו והמקום של האם זה הגיוני או לא. אני מנסה לתת לו את הספייס אל כמובן שאני מוותרת על הצרכים שליי למענו.
היום הייתה דוגמא מצויינת- היתה לנו שיחה שהיתה לי מאד מאד קשה.
בעבר היינו גרים יחדיו ואז נפרדנו וחזרתי לבית הוריי וכרגע אני כאן, הוא מרגיש עם זה בסדר ואני רוצה לחזור לגור איתו.
הוא לא מאפשר לי וכמובן שאני לא יכולה לכפות עליו אז ניסיתי להבין אותו לאן אנחנו הולכים. השיחה הלכה למקום לא נעים והוא אמר שאני חופרת וסוגרת עליו ובסהכ ניסיתי להבין למה.
הוא טוען שכביכול בהרגשה שלי אני מנסה לזרז הכל והלחזיר להיות ביחד, ברמה שהוא הזכער אפילו שהבאתי שמפו וסבונים וקצת פיגמה כי ישנתי אצלו מספר ימים רצוף והיתיי אמורה להסביר לו למה אני מביאה את זה כי אני לא מסוגלת להרגיש מלוכלכת.. והוא אומר שזו גישה שחונקת אותו משהו שמאוד קשה לי להבין. זה לא נגדו.
בנוסף מה שיצא מהשיחה זה שהרצון שלו להיות יום-יומיים בשבוע וסופש יחדיו ואצלי הרצון הוא להיות ובאמת לגור יחדיו- חשוב לי הארוחות ערב ביחד, להתעורר ולישון לצד מישהו זו הרגשה שחשובה לי ובסופו של דבר כבר שנה וחצי יחדיו. אני יודעת שאין יותר מדי לאן למהר אבל יש רצון שתהיה התקדמות…
הוא הסביר לי שהוא במקום מסויים איבד אמון אחרי הפרידה והוא רוצה לבחון את הקשר בשלושה חודשים הקרובים ולראות אם זה אפשרי כי בעבר היינו רבים כל פעם
אני מבינה את הנקודה שלו כי היה לנו מאוד קשה לגור יחדיו מצד שני התחושה הזו של מגורים ביחד יותר נעימה לי כמובן שבלי ריבים. קשה לי שאין התקדמות בקשר ורק חזרנו אחורה והבטחון כאן מעורער- גם המטפל שלו אמר שהוא כמובן נותן לי את החוסר בטחון אבל הוא טוען שזה לא משהו שהוא מסוגל לתת כשהוא באמת לא בטוח. ובננוסך הוא מאוד מפוחד לחזור לריבים שהיו לני בעבר והוא מפחד וטראומתי מזה שזה יעיר את השכנים..
באמת מאוד קשה לי להאמין שבסוף ה3 חודשים האלה נתקדם לאנשהו (הוא אמר שאני אקבל מפתח ואוכל להגיע מתי שאני רוצה)
והוא טוען שמבחינתו שזו החלטה מאוד גדולה אם באמת חיים את החיים האלה יחדיו אז שלושה חודשים הם כלום לעומת כל החיים - ולי זה נשמע כמו תירוץ מגבר שלא מסוגל להתחייב ולתת בטחון ועוד מקום למשוך.
אני מבינה שאין לי באמת מה לעשות יותר מדי אבל הסיטואציה שבה כביכול מעמידים אותי למבחן להבין אם הקשר הזה באמת טוב מספיק אני לא חושבת שזה בריא בכלל..
זה גורם לי להרבה מחשבות טורדניות ולהרגשה שאולי אני לא מספיק טובה(תחושה שהוא חווה כילד קטן הרבה בבית) ואני חווה את זה כרגע, המשפחתיות,הביחד והקרבה הם משהו שמאוד חסרים לי ואני לא יודעת איך לבקש אם בכלל כי אני מרגישה שאני כל פעם נתקלת בקיר, בעבר זה לא היה ככה ומרגיש שאנחנו במשבר ענק. אני כל הזמן לחוצה והרבה לא מצליחה לתפקד בגלל כל הדבר הזה.
יש משהו שהיית ממליץ לעשות?