הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

מתוסכלת ועייפה

אריאל(5.4.2022, 18:49)

היי,

אני ובן זוגי כשנתיים וחצי יחד, והתארסנו לפני מס' חודשים. לא אשקר ואציין שעניין החתונה חשוב לי יותר מאשר לו, הוא רוצה שנהיה יחד לנצח מבחינתו ואני הבהרתי לאורך הקשר שיהיה לי חשוב הטקס והמחויבות שאני הרגיש שאני מקבלת ממנו מסטטוס אחר. אני והבן זוג שלי מדברים על הכל בפתיחות, אנחנו גם מבינים שאנחנו אנשים שונים ומצאנו את העמק השווה בנינו של מתי להתחתן כך שכל אחד יהיה מרוצה.

הבעיה התחילה כאשר הודענו למשפחה שלו על האירוסים. הם התנגדו נורא לעניין החתונה, דיברו לא יפה עלי, לא יפה על משפחתי, לא הסכימו לתת לנו רשימת מוזמנים כאשר ניסינו לסגור אולם בארץ.

כל העניין גרם כמובן לריבים גם ביני לבין בן זוגי, למרות שאני מודעת לכך שהוא לא אשם באיך שמשפחתו מתנהגת - המון מהתסכול והעצב שלי, יצא עליו. בן זוגי המקסים הציע שנלך למטפלת זוגית על מנת שיהיה בנינו גורם מתווך כאשר אנחנו לא מצליחים להגיע להבנה או רגיעה כלשהי בכל הסיטואציה המלחיצה.

התחלנו ללכת למטפלת זוגית, תוך ניסיון למנף חתונה כאשר ההורים שלו עדיין שמים לנו מקל בגלגלים. החלטנו על לעזוב את הרעיון של חתונה המונית וקלאסית בישראל, לעשות משהו קטן בקפריסין יחדיו. תוך כדי שינוי הקונספט, ההורים שלו, בעיקר האמא - הסכימה להיות חלק מהחתונה ורצתה להיות נוכחת גם אם זה בקפריסין. אז נשארנו על הרעיון של חתונה בקפריסין רק עם כמות אנשים קטנה של חברים ומשפחה. התחלנו לתכנן שוב, הפעם עם תקווה שהמשפחה שלו גם תהיה חלק.

לפני שבוע, בארוחת שישי רגילה, בן זוגי הודיע שסגרנו תאריכים לחתונה בקפריסין ופתאום נהיתה רגרסיה. אמא שלו אמרה לו שהוא לא מתחשב, שמה פתאום קפריסין.. ולמה לא לעשות בארץ. בן זוגי שכבר היה מתוסכל, אמר שהחתונה תתרחש אם יבואו או לא.

יום לאחר מכן, התלבטנו מה לעשות. בן זוגי אוהב את הוריו, למרות שקשה לו איתם וכמובן רוצה אותם ביום המיוחד הזה. אני מבינה אותו, אבל אני כבר עייפה מכך שמטלטלים אותי לכל כיוון ושכל פעם מטרפדים לי את החתונה. אחותו ביקרה אותנו ואמרה שהחתונה לא חשובה, אלא מה שקורה אחר כך - ועדיף לנו להתחיל ברגל ימין את מערכת היחסים עם המשפחה שלו ולעשות את זה ברבנות ובישראל כמו שהם היו רוצים. שלקח להם זמן לעכל את כל עניין החתונה שלנו, עכשיו הם מבינים שאין להם ברירה אלא להיות חלק.

ריאלית, אני מבינה שאחותו צודקת, אבל אני כלכך פגועה, מותשת ומתוסכלת. אין לי כוח להתעסק בלנסות לקדם את החתונה הזאת, למרות שעמוק בפנים זה היה הרצון שלי לחגוג את האהבה שלנו.

אני ממש לא יודעת מה לעשות, לטוס רק שנינו ופשוט לחתום על מסמכים ולסיים עם זה? לקחת בחשבון שאחר כך המשפחה שלו תתנכל אלי.. או לנסות שוב פעם להרים אירוע פה בארץ בלי כוח, חשק או רצון כרגע על מנת לרצות גם אותם? כאשר זה מציק לי כי אני לא סומכת עליהם שלא יעשו שוב צרות, וגם כל רצוני זה שנוכל לשים איזשהו גבול גם להורים שלו.

אני גם לא יודעת איך לחזור לזוגיות האוהבת והשמחה שהיתה לי עם בן זוגי, אני רק בוכה, מפחדת מהמשך הקשר הזה בגללם, חושבת על אולי לקחת הפסקה מהכל ומצד שני אני אוהבת אותו כל כך ואני לא רואה את חיי בלעדיו. הוא מקסים, שונה מהם כל כך, ואני מרגישה שהוא נותן לי גב.

מה לעשות?