הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

להכיר, אבל גם להבין אותך

ד"ר אורן חסון(18.5.2022, 0:09)

דנה יקרה,

אני מבין ממך שבעצם, מה שאת רוצה זה "להרגיש בבית" כשאת איתו, ולא עם תחושה של להלך בין זכוכיות שעלולות לפצוע אותך אם תעשי את הצעד הלא נכון. את רוצה בן זוג שיכיל את התלונות, ואת הקשיים שלך, ויקשיב לך, ואולי אפילו גם יקבל יותר את דעתך גם אם לא תקפידי על ניסוח אדיב ומנומס, ואני מסכים איתך לחלוטין שזה ייתן לך תחושה של "בית". גם ביכולת להתלונן יש הרגשה של נינוחות, אם יש מי שנותן לזה מקום.

בנוסף, אני מבין ממך שבעצם גם הוא רוצה "להרגיש בבית" כשהוא איתך, ובשבילו – רוגע ושלווה הם "בית", והאפשרות לתת לדברים לזרום כפי שהם, והם שמקנים לו את תחושת הנינוחות שלו, שיכולה לעזור לו להרגיש בבית, כשהוא בבית.

וכאן הדילמה. כי קצת קשה ששני הדברים האלה יתקיימו ביחד. כי "הבית" שלך דוקר מדי עבורו, והצורך שלו להגן על הבית שלו, והכוח שבו הוא עושה זאת, דוקר מדי עבורך. וכשאת נכנסת ללחץ "ורודפת אחריו", זה עלול להיות סיוט לשניכם. וכשהוא תופס מרחק ממך, כדי לקבל את השקט שלו, את נשארת עם הרבה "רעש" בתוך הראש, כי אז זה לא רק כי את נשארת עם מה שהפריע לך מלכתחילה, אלא נוספים לכך גם חוסר ההערכה וחוסר הכבוד שאת מרגישה שאת מקבלת ממנו, שרק מוסיפים לסערה הפנימית שלך שכבר היתה קיימת עוד קודם.

הדינמיקה שנוצרה מהפערים האלה ביניכם החריפה, והעבירה אתכם למסלול שדי קשה לצאת ממנו. מן הסתם, בפורום המצומצם הזה, לא קיבלתי ממך הרבה פרטים על הנושאים עצמם שעומדים במרכז הויכוחים ביניכם, או של הדברים שאת לא שלמה איתם וצריכה לשנות, לתקן או להתלונן עליהם, אלא רק על הדרך שבה דברים נאמרים ו/או מתקבלים. מן הסתם, אם מלכתחילה היה ביניכם פער בדרך התקשורת שלכם, ואי קבלה מסויימת שלה, הרי זה הלך והתעצם עם השנים, ועם הלחצים, ועם הילדים, עד שכנראה קשה לכם מאד לשנות את זה עכשיו. כשזה בקטן, ורק בתחילתו, קל אפילו להתייחס להבדלים בהומור, מתוך המחשבה שזה יחלוף מהר, או שאתם יכולים להתמודד עם זה. עם הזמן, זה הופך להיות פחות מצחיק, ודורש שיחות יותר מעמיקות כדי לשנות – ואם הכעס גדל, גם הפערים ביניכם עלולים לגדול, כי אז את "מנומסת" פחות, והוא בולם אותך יותר. נראה לי סביר מאד שכך זה קרה, ואם לא הצלחתם להתגבר על זה בעצמכם בתחילת הדרך – עכשיו זה כבר הרבה יותר קשה.

אני קורא בין השורות אצלך הרבה הערכה אליו, כאדם. את לא מדברת וכנראה לא רוצה ולא חושבת על פרידה. אבל את מרגישה מאד לא מוערכת, ואולי גם מושפלת, כי מנקודת המבט שלך, כפי שאת רואה את היחסים ביניכם, אין לו הערכה כלפייך, ובעיקר – את מרגישה לא שווה בעיניו, תרתי משמע. זה לא משהו שקל להתמודד איתו, בודאי לא בעוצמה שאת מרגישה. לכן, אני חושב ששווה לכם ללכת לטיפול. כי כל עוד את מרגישה מרירה, לא מוערכת ומושפלת, שלא לדבר כועסת, את לא תהיי "מנומסת". הציפיה שתהיי כזו כנראה שאינה ריאלית, ומי שחושב שכך תהיי אולי מכיר אותך, אבל לא מבין אותך עד הסוף. לכן, אני מציע לכם ללכת לטיפול זוגי. אפשר אולי אפילו להגדיר את המטרה שלא תרגישי לא מוערכת, ושלא תרגישי מושפלת – וכדי להגיע לזה, שניכם צריכים לשנות משהו משמעותי, הן בציפיות והן במעשים והן באופן התקשורת שביניכם.

בברכה,
ד"ר אורן חסון
מטפל זוגי ואישי
אתר הבית של ד"ר חסון: www.orenhasson.com