הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

תהליך לעבור עם עצמך

ד"ר אורן חסון(26.6.2022, 15:37)

רונה יקרה,

אני יכול להבין אותך, כשאת רוצה זוגיות "פרק א'", שאחד המאפיינים שלה הוא שותפות מלאה, כלכלית. כולל הכל. אבל כאשר אני קורא את מה שאת כותבת, בעצם, נדמה לי שאת לא לגמרי רוצה "פרק א'", אלא "חיזור", כלומר, שהכל יהיה עליו. כל היציאות, הרבה נתינה כלכלית לבית, יציאות משפחיות ביחד ועוד. אני יכול להבין את זה, אבל אתם לא בפרק א', וגם לא בחיזור פרק א'. חיזור פרק ב', כאשר לך כבר יש ילדים, בעינייך כולל גם הוצאות הילדים. וגם את זה אני יכול להבין, מנקודת המבט שלך. אחרי הכל, זה מטלות נוספות שיש עליך, הן מבחינת הכלכלה שלהם, הן מבחינת הבילויים שלהם, והן מבחינת ההחזקה של בית. יש עליך הרבה מאד, גם אם חלק מזה, קטן או גדול, ממומן על ידי אביהם של הילדים. אבל אני יכול להבין את הצורך שלך בהפחתה של המועקה הכלכלית השוטפת, שלא לדבר על האחריות היומיומית על כל היתר שקשורה לגידול ילדים, שרובה עליך ולא על אביהם של הילדים, ושגם אותה את מרגישה בשוטף. היה לך הרבה יותר קל לו בן הזוג שלך היה יכול להפחית משהו מהלחץ הזה שיושב עליך. אולי אפילו יותר מזה, גם אם הלחץ הכלכלי לא מאד גדול, ואת 'מסתדרת', את עדיין יודעת שכל הוצאה שלך על בן זוג או על בילויים שלך, היא במידה מסויימת על חשבונם, וזה מציק לך.

זו התמונה הכללית, מנקודת המבט שלך. העניין הוא שבזוגיות את לא לבד. מנקודת המבט שלו – אין לו לתת את מה שהיית רוצה שייתן. יש לו לתת משהו. כפי שכתבת – אין לו פרנסה קבועה, וגם הרכוש שלו, והתנאים שבהם הוא חי, אינם שפע כלכלי. הוא יכול לתת, אבל עד גבול מסויים, כי הוא צריך לשמור על עתידו ועל בטחונו הכלכלי. וכאן מגיע עניין ה"חיזור" שחסר לך. כי אם הוא היה all in, הוא היה מוכן לתת הכל מתוך "ידיעה" שהעתיד שלכם משותף. ולכן, מה שהוא מוציא עכשיו, מתחבר בסופו של דבר לקופה משותפת, אז הוא יכול להרשות לעצמו. האמנם?

האם הוא יכול לסמוך על כך שהעתיד שלכם משותף, כאשר את בספיקות – בדיוק בגלל הסיבה הזו? כי העתיד הכלכלי שלו לא שופע במיוחד, וכי זה גורם לך לא להיות בטוחה איתו כי את לא לגמרי מרוצה מהשותפות הזאת.

יש כאן שני דברים בולטים, רונה. האחד – שאת צריכה להחליט אם הטוב שיש בו הוא מספיק טוב לך, עד שאת מוכנה ליצור איתו מסגרת משותפת של פרק ב' לכל דבר ועניין, כולל, וזה בסדר, הסכם ממון אם צריך, למקרה של פרידה. שהילדים שלך ישמרו על מה שיש או שיהיה להם. האם את מוכנה ורוצה להיות שלמה איתו, לא בגלל שהוא נותן Xאו X+Yלבילויים או לכלכלה, אלא כי מה שיש לו לתת הוא רק Z, עם שינויים קלים פה ושם אבל לא יותר, ואת זה את כבר יודעת. אם כן – ואם זו המטרה – אז מה שהוא נותן עכשיו משנה פחות. כי את מודדת את ה'נדיבות' שלו בכלים כלכליים אחר מאלו שהם ריאליים עבורו, ואם תתאחדו משפחתית, ואז גם במידה מסויימת גם כלכלית, זה גם ישנה פחות.

אני לא בטוח שאת שלמה עם זה, ועד אז, מה שיש הוא מה שיש, ואם תהיי שלמה עם זה, יהיה לכם קל יותר ללכת זה לקראת זה, ולמצוא הסדרים מתאימים.

העניין השני הוא היכולת שלכם לדבר זה עם זה. ובעיקר – היכולת שלך לדבר את הצרכים ואת הציפיות שלך. ואני חושב שאת לא מדברת אותם הן כי את כנראה לא לגמרי שלמה עם הדרישות שלך, וחוששת שהן אולי לא מוצדקות ומוסריות מספיק, או כי את חוששת שהוא ייבהל מזה. ויתכן מאד שלו היית משלימה עם מה שהוא מביא איתו (העניין הראשון), על הטוב שיש בו ועל מה שהוא יכול פחות, היה לך הרבה יותר קל גם לדבר איתו על זה, ולהגיע לשיחה על זה ממקום של ביטחון, ואז גם להסכמים ראויים ומקובלים ומתאימים לשניכם.

פרק ב' הוא עניין מסובך בשל הצרכים השונים ובשל המחוייבויות השונות של בני הזוג. הצורך לדבר אותם, ולהגיע להבנות מתאימות הוא הכרחי. אלא שבשביל זה את גם צריכה להיות שלמה גם איתו ועם כל מה שהוא, וגם שלמה עם הבקשות שלך ממנו כבן זוג. וזה תהליך שאת צריכה במידה רבה לעבור עם עצמך.

בברכה,
ד"ר אורן חסון
מטפל זוגי ואישי
אתר הבית של ד"ר חסון: www.orenhasson.com