זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

היי ד"ר חסון, נשואים שנה , ביחד כבר 3 שנים, באזורי גיל ה30.

מאז הפעם הראשונה שהכרתי את בן זוגי ידעתי שקשה לו להתמודד עם כאב וקושי, כמו לכל בני האדם בעצם... אבל אצלו זה יותר קיצוני, או שאני חשה את זה ככזה כי אני יותר אחת שמתמודדת עם קשיים, היו לי לא מעט קשיים בחיים ואני מוכנה לדבר עליהם, לחוות אותם , לבכות אותם ולפעמים להתגבר עליהם ולפעמים לא. הוא מההתחלה תמיד אהב שנושאי השיחה ביננו יהיו קלילים, לא אהב להכנס לעימותים, ונמנע מלהתדיין כשהעלתי איזשהו קושי כמו חוסר הסכמה ביננו על נושאים מהותיים. עוד כשיצאנו אמרתי לו שזה מפריע לי... ושהחיים מורכבים מיופי ומקושי ושצריך להתמודד גם איתו והוא אמר שהוא יודע שיש לו את הנטייה הזו לא לדבר עם קושי כי לא יודע כיצד להתמודד ונישאנו... היום כשאנחנו יחד גרים ביחד ונשואים יש פעמים שאני מרגישה שאם יש ביננו איזשהו שיח שלא נעים מהצד שלו הוא פשוט מתנתק וזה גורם לי להרגיש שהקשר שלנו חלש ורק כשטוב לנו יחד אז הוא אוהב ומדבר וכשלא טוב הוא פשוט "רוצה מנוחה ממני" אלה המילים שלו. אני אתן דוגמא, הבוקר הוא קם עם חוסר מצברוח, טוען שזה בגלל שלא ישן טוב, אבל אני חושבת שזה בגלל שהוא יודע שיש לו משימות לעשות והוא לא רוצה לעשות אותן ודוחה אותן כבר תקופה, המשימות הן אישיות שלו שקשורות ללימודים שלו ולא לביחד שלנו, לכן כביכול אני לא אמורה להתערב... אבל כשקם אני כן שאלתי אותו מתי הוא מתכנן לעשות את זה מתוך רצון לדרבן אותו ושלא יזניח, וכששאלתי הוא פשוט הפנה את המבט לטלפון והתעלם מהמבט שלי וככשאלתי בשנית ענה בקול מנומנם "מה אמרת...?" כאילו לא שמע, יש לו ממש שיטות ילדותיות להתעלם מהבעיה. אחרי ששאלתי כמה פעמים הוא אמר שאני לוחצת ושהוא לא רוצה לדבר על זה כי זה לא נעים לו, אמרתי לו שגם על דברים לא נעימים צריך לדבר והוא כמובן לא ענה ואז פשוט ישב כל היום לראות טלוויזיה ולא עשה מה שהיה צריך לעשות ושוב דחה למחרת. במהלך כל היום הייתה ביננו אווירה מתוחה כשהוא לא פונה אליי ואני מתוסכלת ממש, כי אני יודעת שאם הייתי רק מחבקת ומנשקת אותו ורואה איתו טלוויזיה ולא מזכירה כלום לגבי הלימודים, אז הכל היה טוב ויפה. אבל אני לא חושבת שזו זוגיות מקדמת, כזו שרק טופחת על השכם מבלי לדרבן את הבן זוג לדברים שחשובים לו, גם אם לא נעים לבצע. בקיצור אני מניחה שאנחנו זקוקים לטיפול זוגי להתגבר על זה כי אני באמת עצבנית נורא, הוא מתנהג לדעתי כמו ילד קטן וזה גם מוריד לי ממנו כאדם וגם גורם לי להרגיש שרק כשהכל על מי מנוחות הקשר שלנו טוב וכשיש משהו לא נעים לדבר עליו אז הוא מתנתק, מה יהיה כשיהיו ילדים? יהיו עוד נושאים פחות נעימים במהלך החיים. אשמח עד אז לראייה החכמה שלך לדעת אולי איך עליי להתנהג אחרת במצבים האלה כדי לצלוח אותם.. תודה מראש , שבת שלום.