זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

ערב טוב, מוצאת את עצמי מתרחקת ונמנעת משיחת טלפון או כמה שפחות להתכתב. אני בזוגיות כשנה. תמיד בזמן זה היו לי תהיות אם זה זה או לא מכיון שזה פרק ב בחיי. פרק ב של שנינו. לאחרונה הוא עובר דברים רפואיים ומתאשפז פעם ב....במקום שאהיה שם עבורו אני מתרחקת. זה גם מלחיץ אותי וגם מרגיש לי כבד. אני עסוקה עם 4 ילדיי . מרגישה רע שזה מרחיק אותי וכרילו אומרת לעצמי שהוא זורם לי כשטוב כשיוצאים בקליל וכל זה גדול עליי! (אומרת לעצמי) מעבר לכך הוא גבר משפחתי מאד וגם זוגי מאד. רגיש ומכיל. מספק לי את כל מה שהיה חסר לי. אך ברגע שיצאנו עולם הבילויים החברתי השתנה ותפסנו כיון. מרגישה אולי בתת מודע כעס עליו או על הזוגיות שלנו שלקחה לי כביכול משהו שעשה לי טוב, קשר עם קהילה שהתאימה לי ,לפרק זה בחיי ושוב מוצאת את עצמי בזוגיות מנותקת. מרגישה תסכול שקט שיתפוצץ מצד אחד אומרת זה איש שאני אוהבת ומצד שני אני וילדיי חשובים לי ואין לי כח לכלום ולא מקום לקשיים של אחר. "אין לי זמן לבעל נוסף" ממש בפרשת דרכים רגשית בין האם לסיים את זה? מפחיד למה? לא יודעת ויש רגעים שככ מפחדתתת לאבש את הגבר הזה