זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

אז ככה , אנחנו כבר שנה וחצי יחד לפני חתונה, חיים יחד כבר שנה יחד עם הבן שלה מנישואין קודמים. הכל טוב ויפה למעט ויכוחים חסרי משמעות אך מתישים, כמו בכל מערכת יחסים. תדירות הסקס בתחילת הקשר היו סבבה לשני הצדדים, אירוסין והכל פצצה, לאט לאט נהייתה דעיכה בפיזיות מצידה, בקושי שוכבים אחל לחודש פלוס, כשאני מדבר היא מתנהגת כמותשת מה נסיונות שלי לדבר על העניין ומטיפה לי שהכל בראש שלי, בחודש האחרון גילינו הריון, היא לא צהלה משמחה וכשהתעקשתי ושאלתי למה היא לא נראית שמחה טענה שפשוט יש לה כבר ילד ולא מתרגשת מההליך אלא ממה שהולכת לעבור בהריון מבחינת קושי של בחילות וכדומה. היא מתרחקת, חוזרת מהעבודה ישר לחדר, בקושי מסתכלת ו/או מדברת איתי וכל הזמן מתלוננת על זה שלא מרגישה טוב ואני מרגיש כאילו אני מפריע. יש לציין שאני אוהב אותה מאוד, החתונה בעוד חודשיים שלושה והציפייה לילד/ה מלווה בהתרגשות מצידי, מצד שני אני מרגיש לבד, לא יודע מה לעשות. שוב, בכל פעם שאני מנסה להעלות את רגשותיי או מה שמפריע לי, היא מתנהגת כמותשת לשמוע וחותכת אותי בשיחתי , מתד שני כל ההכנות לחתונה נעשות כרגיל מבחינתה, הכל רץ ותקין אבל אני לא מבין מה קורה?!?!?