זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

יוסי יקר,

אני קורא את מה שכתבת, והקשר שהיה לך איתה לא נשמע לי כמשהו שהוא לגמרי ברור. כתבת "היה לי קשר קרוב עם מישהי" – שזה לא אומר בהכרח זוגיות מחייבת ובלעדית. "המון קילומטראז' של שיחות טלפוניות ומה לא" גם כן אינו זוגיות שיש בה אינטימיות, ומחוייבות. מצד שני, אתה כן כותב "היא לא היתה רק בת זוג", ואני תוהה מהי מהות הקשר שהיה ביניכם, והאם הוא היה קשר זוגי, ומה היה בו וגם מה לא היה בו לפני שהיא החליטה לצאת עם מישהו אחר. משהו שם לא נראה לי כקשר כמו שצריך, ואני לא לגמרי בטוח מה בדיוק. האם שניכם ראיתם זה בזה בני זוג? האם מימשתם את הזוגיות שלכם בקשר ממשי וקבוע, בשיחות על אהבה, ובאינטימיות מינית? – אלו דברים שלא כתבת עליהם, שנראה כאילו הם מוסתרים משהו, ולכן קשה לי לדעת אם אתה והיא ראיתם את הקשר הזה שלכם באותן עיניים.

לפי מה שכתבת, אין לי ספק שאתה רצית את הקשר הזה וגם ראית אותו כזוגיות לכל דבר ועניין, או לפחות כמעט כך. לפי מה שכתבת, אני עוד לא יודע אם גם היא ראתה זאת כך. עם זאת, ברור לי שהפרידה, ובודאי הנסיבות שלה כפי שאתה רואה אותן, היו כאב גדול ותחושת בגידה. לכן אתה כועס עליה.

היציאה מהקשר היתה קשה לך. מאד. חיפשת דרך להתנקת ממנה רגשית, וזה היה מאד קשה לך. גם אם לכאורה הצלחת להתנתק ממנה, עדיין התחושה היא סוג של טראומה עבורך. ממש לא משנה לי אם זה מודע או תת מודע. העובדה היא שהחלומות שלך לוקחים אותך אל הכאב שלך. זה לא אומר שלא התגברת עליה, אבל זה אולי אומר, במידה רבה של ודאות, שהכאב של תחושת הבגידה, ושל תחושת ההחמצה, עדיין שם. ה"אופייני" הוא ההתמודדות עם הכאב ועם הפגיעה, והחלומות על כך. האם זה סוג של שחזור של הפגיעה למען החלמה? - יתכן. הבסיס התיאורטי על העניין הזה נמצא בחילוקי דעות. אבל העובדה שאתה מתעורר בבכי, ככל הנראה אומרת שהכאב הזה עדיין חי אצלך. לא היא, אלא הכאב של האובדן ותחושת ההחמצה והבגידה.

מה עושים עם זה? – זו השאלה החשובה. אתה רוצה להחלים מהפגיעה, ובעיקר – אתה רוצה להיות מסוגל לבנות ולקיים קשר חדש. האם אתה זקוק לטיפול? – יכול להיות. אם זיהיתי נכון והיה אכן פעם בין מה שאתה ראית בקשר שבינך לבינה לבין מה שהיא ראתה, אז שווה ללכת לטיפול. אם הקשר הזה שהיה במהלך שנתיים לא היה קשר מיני רצוף ואינטימי קרוב, אלא קשר שרובו היה קשר טלפוני – אז כן. רצוי שתלך לטיפול ותבחן את העניין ביחד עם המטפל/ת שלך. חשוב שהקשר בין מה שאתה מרגיש וחושב לבין המציאות יהיה ממשי והדוק, וחשוב ללכת לטיפול אם זה לא לגמרי ברור שזה כך.