זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

עשיתי מעשה שאיני סגורה עליו אך איפשהו אולי בתת מודע שלי. אמרתי לבן זוגי שאני רוצה להיפרד וגם כך התנהגתי מבחינת ריחוק ראשוני. הבטן שלי מתהפכה אני בחרדת נטישה למרות שאני יזמתי . הוא תמיד חיזר וחיזר גם במריבות ועכשיו לא קיבלתי הסכמה אך אין ניסיון להשלמה וזה מה שהכניס אותי לפאניקה בבטן ,ללא שינה מעשנת. זוכרת את זה, היו לי אתזה בהרבה רגעים שסיימו איתי או שאני הובלתי לסיום והצד השני הסכים ולא נלחם יותר. הפחד הזה מטורףףףףףף מצד אחד מרגישה פחד ומבינה את אהבתי אליו. אך מנסה להזיז את הפחד הזה הצידה ודברים עדיין יפריעו לי בקשר, אך יחד עם זאת מבינה שיש לי אהבה אליו. אבל עכשיו הפחד מנהל אותי אולי לא לסגור את הבסטה כדי לא להרגיש את הכאב. מצד שלישי, מרגש אותי במקצת ריגוש פלןס ריגוש של כאב להתחיל דרך אחרת. תמיד בפרידות צמחתי מתוך הכאב. וקצת אולי מגלה את עצמי בדרך. מנסה להבין האם הכאב שאני חשה אותו הוא גם אהבה? או מה שכואס יותר שהצד השני כנראה מוותר גם ותיהיה פרידה. מה שבטוח זה כואב כי פרק ב יחד כשנתיים וחצי.