זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

מאז הלידה (חודש וחצי, לידה ראשונה, בני 30) אני מרגישה שבהתחלה אני ובן זוגי היינו בהאיי כזה וקרובים, אבל לאחרונה לא מתלהבים כ"כ אחד מהשניה.. אולי זה קשור לעובדה שלא עשינו סקס טוב כבר תקופה, אבל מעבר לזה פשוט מרגישה שהילדה היא כל עולמנו. בעלי מאוהב בה וזה מצחיק להגיד אבל מדבר אליה כמו שדיבר אליי בתחילת הקשר ביננו " יפה שלי, מת עלייך, מכור אלייך" וכו.. והקטע שאני לא מקנאה כי אני מבינה אותו. אני משוגעת עליה וגם אם אני נפגשת עם חברות שאני אוהבת אחרי שעה אני כבר על קוצים ורוצה לחזור הביתה להיות איתה, לא משנה שאני איתה גם ככה כל היום והיא לא עושה כלום חוץ מלישון ולאכול. כשבעלי מדבר אני מחזיקה קשב כמה דקות ואז ישר הראש הולך למחשבות עליה, אם היא בטוב, וכו.. עכשיו אפשר להגיד שזה משתנה כשהם גדלים אבל עד אז מה קורה לקשר ביננו? בנוסף בעלי השמין , אני גם נראית אחרת מאז הלידה, כל הבית מלא ציוד וריח של חיתולים, ובגדול מרגישה שאני חיה בתוך קלישאה.. ובטח יהיו לזה השפעות ארוכות טווח על הזוגיות וגם אם ישתקם הקשר אז כל פעם ילד חדש שיבוא יתן איזה רגרסיה. מנסה להבין אם אלה החיים שלנו מעכשיו? מה זה מעיד על הזוגיות? שואלת את עצמי לאן נעלמה התשוקה אליו ובכלל לחיים ואם אי פעם היא תחזור?